אכילה: הבדלים בין גרסאות בדף

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.