שינויים

בשעת הבריחה מנפוליון ר' מנחם נחום היה יושב בעגלה הראשונה, כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה בעגלה החמישית, הסדר בשעת הנסיעה היה שר' נחום היה מוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ר' מנחם נחום ושאל את [[אדמו"ר הזקן]] היכן לפנות, [[אדמו"ר הזקן]] היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו בדביקות ב[[דביקות]] משך זמן ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את [[אדמו"ר הזקן]] היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך [[אדמו"ר הזקן]] אמר "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל" ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ול[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו.