39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}. | [[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}. | ||
בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ע"י החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}. | |||
==שיטתו ההלכתית== | ==שיטתו ההלכתית== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חצי שיעור]]}} | |||
ב[[מסכת יומא]] (עד.) נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם. | ב[[מסכת יומא]] (עד.) נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם. | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[זיבה]]}} | |||
בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]] | בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]. | ||
===שומרת יום כנגד יום=== | ===שומרת יום כנגד יום=== | ||
הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו). | הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו). |
עריכות