39,916
עריכות
ברכת המצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''ברכת המצוות''' היא ברכה אשר מברכים לפני עשיית מצווה מהתורה או מדברי חכמים. ==נוסח הברכ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה: | דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה: | ||
דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה| מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון הנחת תפילין | דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה| מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על. | ||
על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר חנוכה מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא | על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור". | ||
דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות כגון מצות סוכה שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח". | דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח". | ||
על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה| סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך על דברי תורה ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת מרור ואכילת מצה ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת וכן לגמור את ההלל וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה. | על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה| סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה. | ||
מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה | מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמים כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר". | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||