אורח חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 49 בתים ,  16 באוקטובר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]].
כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]].


לפסקים שבכרך זה ישנם התייחסויות רבות בספרי רבותינו נשיאינו, בפרט ב[[שו"ת צמח צדק]], בנושאים רבים כגון [[ציצית]] - [[תפילין]] - [[ברכת התורה]] - [[קריאת שמע]] - [[ברכת המזון]] - [[ברכת הזימון]] - [[אכילת מצה]] - [[ספירת העומר]] - [[מלאכת כותב]] - [[עירוי מכלי ראשון]] - [[עשיית ציצית]] - [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] - [[דירת עכו"ם כדירת בהמה]] - [[פסיק רישא]] - [[עירוב חצרות]] - [[כח הכלל]] - [[פיקוח נפש בשבת]] - [[תינוק שנשבה]] - [[מים אחרונים]] - [[חינוך]] - [[קטן]] - [[שינה בסוכה]] - [[מאה ברכות]] -  [[מלאכת גוזז]] - [[השוחט]] - [[מלאכת סוחט]] - [[בית הכנסת של כרכים]] - [[מלאכת מלבן]] - [[מלאכת צד]] - [[מלאכת גוזז]] - [[מלאכת דש]] - [[מלאכת קוצר]] - [[תקיעת שופר]], ועוד.
לפסקים שבכרך זה ישנם התייחסויות רבות בספרי רבותינו נשיאינו, בפרט ב[[שו"ת צמח צדק]] ו[[צמח צדק חידושים על הש"ס]], בנושאים רבים כגון [[ציצית]] - [[תפילין]] - [[ברכת התורה]] - [[קריאת שמע]] - [[ברכת המזון]] - [[ברכת הזימון]] - [[אכילת מצה]] - [[ספירת העומר]] - [[מלאכת כותב]] - [[עירוי מכלי ראשון]] - [[עשיית ציצית]] - [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] - [[דירת עכו"ם כדירת בהמה]] - [[פסיק רישא]] - [[עירוב חצרות]] - [[כח הכלל]] - [[פיקוח נפש בשבת]] - [[תינוק שנשבה]] - [[מים אחרונים]] - [[חינוך]] - [[קטן]] - [[שינה בסוכה]] - [[מאה ברכות]] -  [[מלאכת גוזז]] - [[השוחט]] - [[מלאכת סוחט]] - [[בית הכנסת של כרכים]] - [[מלאכת מלבן]] - [[מלאכת צד]] - [[מלאכת גוזז]] - [[מלאכת דש]] - [[מלאכת קוצר]] - [[תקיעת שופר]], ועוד.
 
==דברי הרבי==
==דברי הרבי==
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח.
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח.
39,916

עריכות

תפריט ניווט