31,667
עריכות
ערב יום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהגי היום
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עיוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת מעות לצדקה ערב יום כיפור]] | [[קובץ:עיוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת מעות לצדקה ערב יום כיפור]] | ||
'''ערב יום כיפור''' הוא יום ט' ב[[תשרי]] הסמוך ל[[יום הכיפורים]] החל בעשירי בתשרי. ביום זה מצווה להרבות באכילה ושתיה, נהוג לחוג יום זה כחג בתפילות ובמלבוש, מנהגים רבים נהוגים ביום זה החל ממנהג ה[[כפרות]] שעושים באשמורת הבוקר, טבילה במקווה, סעודות היום, מרבים בצדקה, מנהג המלקות, ו[[וידוי]] בתפילת המנחה, ברכת הבנים ועוד. | '''ערב יום כיפור''' הוא יום ט' ב[[תשרי]] הסמוך ל[[יום הכיפורים]] החל בעשירי בתשרי. ביום זה מצווה להרבות באכילה ושתיה, נהוג לחוג יום זה כחג בתפילות ובמלבוש, מנהגים רבים נהוגים ביום זה החל ממנהג ה[[כפרות]] שעושים באשמורת הבוקר, טבילה במקווה, סעודות היום, מרבים בצדקה, מנהג המלקות, ו[[וידוי]] בתפילת המנחה, ברכת הבנים ועוד. | ||
==בבית המקדש== | |||
בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקדש יום זה להכנות האחרונות של הכהן הגדול לקראת העבודות של יום הכיפורים. | |||
בבוקרו של יום מפרישים על הכהן מי חטאת היות וזהו היום השביעי לטהרתו, ולאחר מכן מעמידים אותו בשער המזרח ומעבירים לפניו פרים אילים וכבשים כדי שיהיה רגיל בעבודה. | |||
ביום זה מכניס הכהן גדול שלושה מנים מתערובת [[הקטורת]] אל המכתשת, ושוחק את הסממנין יפה יפה כדי שהתערובת תהא דקה מן הדקה. | |||
במשך היום זקני בית דין מוסרים את הכהן הגדול לזקני כהונה שמעלים אותו לעליית בית אבטינס ומלמדים אותו את עבודת חפינת הקטורת, וכן משביעים אותו שלא ישנה מאומה ממה שלימדו אותו{{הערה|מחשש הצדוקים בתקופת בית המקדש השני שקנו את הכהונה הגדולה בכסף אך לא האמינו בשלימות בתורה שבעל פה.}}. | |||
==מנהגי היום== | ==מנהגי היום== | ||
===אי אמירת תחנון=== | |||
החל מיום זה ועד סיום החודש לא אומרים בתפילה תחנון. | |||
=== מצוות אכילה=== | === מצוות אכילה=== | ||
בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק: | בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק: | ||
| שורה 10: | שורה 22: | ||
ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כב[[שבת]] שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה בערב יום הכיפורים.}} יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.}} אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.}} ולכן נהגו לאכול שני סעודת ביום זה אחת סעודת היום ועוד לסעודת המפסקת.{{מקור}} | ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כב[[שבת]] שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה בערב יום הכיפורים.}} יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.}} אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.}} ולכן נהגו לאכול שני סעודת ביום זה אחת סעודת היום ועוד לסעודת המפסקת.{{מקור}} | ||
בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול 'קרעפכין'{{הערה|שם=מנהגים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=66&hilite= ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58].}} וללא מלח.{{הערה|הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] - ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157-8.}} ובידים או בשני ידיים{{הערה|הנהגת [[אדמו"ר הזקן]] - ספר [[בית רבי]]. הנהגת הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - המלך במסיבו חלק ב עמוד קיב-ג.}} | בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול 'קרעפכין'{{הערה|שם=מנהגים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=66&hilite= ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58].}} וללא מלח.{{הערה|הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] - ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157-8.}} ובידים או בשני ידיים{{הערה|הנהגת [[אדמו"ר הזקן]] - ספר [[בית רבי]]. הנהגת הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - המלך במסיבו חלק ב עמוד קיב-ג. שיחת ברכת ערב יום הכיפורים תשמ"ה נדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 319.}}. | ||
אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים (כ[[בשר]] עופות ודגים) הראויים להתעכל, בכדי שלא יהיה שבע ומתגאה ביום הכיפורים ואיסור זה הוא גם בסעודת הבוקר. כן אין אוכלים בו (גם בסעודת הבוקר) דברים המרבים זרע (כגון: שום וביצים). ואין אוכלים שומשמין שמעלה האוכל ביום הכיפורים. ובסעודה המפסקת אין לאכול מוצרי [[חלב]] וכן אין לאכול דברים המחממים את הגוף | אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים (כ[[בשר]] עופות ודגים) הראויים להתעכל, בכדי שלא יהיה שבע ומתגאה ביום הכיפורים ואיסור זה הוא גם בסעודת הבוקר. כן אין אוכלים בו (גם בסעודת הבוקר) דברים המרבים זרע (כגון: שום וביצים). ואין אוכלים שומשמין שמעלה האוכל ביום הכיפורים. ובסעודה המפסקת אין לאכול מוצרי [[חלב]] וכן אין לאכול דברים המחממים את הגוף{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח בסופו.}}. | ||
וביאר הרבי הרש"ב שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש | וביאר הרבי הרש"ב שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157.}}. | ||
===יום טוב=== | ===יום טוב=== | ||
אף שערב יום הכיפורים אין לו דין חג נהגו ישראל לעשותו חג ובזה ישנם חילוקי מנהגים אם נוהג חג החל מליל ט ב[[תשרי]] בצאת הכוכבים או מעלות השחר של ערב יום הכיפורים (אמנם לפני צאת הכוכבים ודאי אין נוהג חג, שלכן אומרים תחנון במנחה שלפניו בשונה מחגים אחרים). | אף שערב יום הכיפורים אין לו דין חג נהגו ישראל לעשותו חג ובזה ישנם חילוקי מנהגים אם נוהג חג החל מליל ט ב[[תשרי]] בצאת הכוכבים או מעלות השחר של ערב יום הכיפורים (אמנם לפני צאת הכוכבים ודאי אין נוהג חג, שלכן אומרים תחנון במנחה שלפניו בשונה מחגים אחרים). | ||
:ומצד היותו חג נוהגים בו ש: | :ומצד היותו חג נוהגים בו ש: | ||
*אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה | *אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה{{הערה|שם=תרד|רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.}}. | ||
*לא אומרים בו אבינו מלכנו לא ב[[שחרית]] ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים ב[[שבת]] שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר ב[[שחרית]] של ערב יום כיפור{{הערה|רמ"א סימן תר"ד שם.}}{{הערה|ומנהג חב"ד בזה אינו ברור ראה בשבח המועדים{{מקור|אינו תח"י}} שלא אומרים, אולם ראה באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט שאומרים (ולכאורה טעות הדפוס שם עיי"ש) המנהג בפועל שאומרים{{מקור|כך זכור לי אבל צריך מקור אולי בהתקשרות}} ולהעיר מהוראת הרבי שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.}}) | *לא אומרים בו אבינו מלכנו לא ב[[שחרית]] ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים ב[[שבת]] שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר ב[[שחרית]] של ערב יום כיפור{{הערה|רמ"א סימן תר"ד שם.}}{{הערה|ומנהג חב"ד בזה אינו ברור ראה בשבח המועדים{{מקור|אינו תח"י}} שלא אומרים, אולם ראה באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט שאומרים (ולכאורה טעות הדפוס שם עיי"ש) המנהג בפועל שאומרים{{מקור|כך זכור לי אבל צריך מקור אולי בהתקשרות}} ולהעיר מהוראת הרבי שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.}}) | ||
*בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, משאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.}}) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.{{הערה|שם=תרד}} | *בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, משאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.}}) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.{{הערה|שם=תרד}} | ||