הכנות לתקיעות (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף

בראש השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר כך שם את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח".. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה עדיין אמר "למנצח" כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר כך אמר את הפסוקים, גם כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שאדמו"ר הריי"צ היה אומר<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל' 491, עמ' 70.</ref>.