משתמש:שף ויתיב/יצחק זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ארגז חול - פתוח|}}
{{ארגז חול - פתוח|}}
הרב '''יצחק יוסף זילבר''' ) מכונה '''יצחק קזנר''' ([[ג' באב]] [[ה'תרע"ז]], [[22 באוגוסט]] [[1917]] - [[ח' באב]] [[ה'תשס"ד]], [[26 ביולי]] [[2004]]) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי [[ברית המועצות]] אל [[יהדות|הדת היהודית]].
הרב '''יצחק יוסף זילבר''' ) מכונה '''יצחק קזנר''' ([[ג' אב]] [[תרע"ז]] - [[ח' אב]] [[תשס"ד]], 22 באוגוסט 1917 - 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי [[ברית המועצות]] אל [[יהדות|הדת היהודית]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==


נולד ב[[קאזאן]], בירת [[טטרסטן|הרפובליקה הטטרית]] שב[[רוסיה]], לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב [[משה מישל שמואל שפירא]], רב העיר [[רוגובה (ליטא)|רוגובה]] שב[[ליטא]], מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של [[האימפריה הרוסית]], בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף ל[[תנ"ך]], ל[[משנה]] ול[[תלמוד]]. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי ל[[כימיה]], למרות שלא סיים בית ספר. כיון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול [[שבת]], עבר ללמוד ב[[אוניברסיטת קאזאן]] ב[[פקולטה]] ל[[מתמטיקה]] תחת הנחייתו של [[ניקולאי צ'בוטריוב]]. ב-[[1945]] נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר [[סמרה]]. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות ה[[קומוניזם|קומוניסטים]]. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. ב-[[1951]] הפקיד אצלו ידיד [[אגרות חוב]] ממשלתיות, שעל פי חוקי [[ברית המועצות]] נאסר לסחור בהם, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר ב[[מחנה עבודה]]. בשנת [[1960]], בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר [[טשקנט]]. בשבט [[ה'תשל"ב]] ([[19 בפברואר]] [[1972]]) עלה לישראל והשתכן בשכונת [[סנהדריה מורחבת]] בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית [[קריית נוער]]. יסד את ישיבת "שבי גולה" ואת ארגון "תולדות ישורון" לעולים מרוסיה.
נולד ב[[קאזאן]], בירת הרפובליקה הטטרית שב[[רוסיה]], לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב [[משה מישל שמואל שפירא]], רב העיר [[רוגובה (ליטא)|רוגובה]] שב[[ליטא]], מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של [[האימפריה הרוסית]], בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף ל[[תנ"ך]], ל[[משנה]] ול[[תלמוד]]. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי ל[[כימיה]], למרות שלא סיים בית ספר. כיון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול [[שבת]], עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי צ'בוטריוב. בשנת [[תש"ה]] נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר [[סמרה]]. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות ה[[קומוניזם|קומוניסטים]]. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. בשנת [[תשי"א]] הפקיד אצלו ידיד [[אגרות חוב]] ממשלתיות, שעל פי חוקי [[ברית המועצות]] נאסר לסחור בהם, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר ב[[מחנה עבודה]]. בשנת [[1960]], בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר [[טשקנט]]. בשבט [[ה'תשל"ב]] עלה לישראל והשתכן בשכונת [[סנהדריה מורחבת]] בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית [[קריית נוער]]. יסד את ישיבת "שבי גולה" ואת ארגון "תולדות ישורון" לעולים מרוסיה.
נפטר בערב [[תשעה באב]] [[ה'תשס"ד]] ([[26 ביולי]] [[2004]]) ונקבר בליל הצום.
 
נפטר בערב [[תשעה באב]] [[תשס"ד]] ונקבר בליל הצום.


==פעילותו הציבורית==
==פעילותו הציבורית==
30,789

עריכות

תפריט ניווט