39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==עניינו== | ==עניינו== | ||
ענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום. | ענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
שורה 14: | שורה 15: | ||
במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש{{הערה|ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד}} כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנקרא עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'". | במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש{{הערה|ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד}} כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנקרא עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'". | ||
==באמירת תשליך== | |||
האר"י ז"ל כותב כי יש לכוין באמירת תשליך כנגד תיקון זה המורה על המתקת הדינים בשרשם. לאחר [[נוצר חסד#באמירת תשליך|שהאר"י ז"ל מבאר]] כי באמירת "יכבוש עוונותינו" המכוון כנגד תיקון [[נוצר חסד]], יש לכוין על המשכת [[שם ע"ב]] ל[[שם אהי"ה]] דההי"ן עם האותית שבגי' קנ"א, הוא ממשיך ומפרט את כוונת המילים "ותשליך..." המכוון כנגד מידת לאלפים: | |||
"תכוין באמרך ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שהם הקליפות שבעון, ואינו משליך אותם, אלא כובש אותם, לכן אמר חטאתם שלא לנוכח, ולא אמר חטאתינו, שהכוונה להשליך הקליפות שבעון, ובזה יכבוש עונותינו, ותשליך אותה הקליפה במצולת ים. ולפי שאין חטאת וקליפה שאין בתוכה ניצוץ קדושה ע"י חטאת, לכן בהגיעך אל ונקה מזל י"ג, שהוא אהי"ה דיודין העולה קס"א כמנין אלפים, וכמנין אלהים אדני כנ"ל, הנה אז תכוין בונקה שהוא קס"א כנ"ל, ולשון ונקה לשון נקוי הכסף מן העופרת, והוא המברר והמנקה קדושה מתוך הקליפה. וכן צריך שתכוין, ג"כ באמרך ותשליך במצולת ים כל חטאתם, תכוין שתשליך כל חטאת וכל מקטרג במצולת ים עליון, לכן טוב לאומרו על שפת הים, או באר מים חיים, או מעיין נובע כנ"ל, וינער שולי הבגדים כשאומרים ותשליך במצולות ים וכו'". | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | [[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] |
עריכות