39,916
עריכות
נושא עוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "עי"ז" ב־"על ידי זה"
מ (החלפת טקסט – "עי"ז" ב־"על ידי זה") |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'{{הערה|תולדות יעקב יוסף בסופו דר"ח ע"א}}. | ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'{{הערה|תולדות יעקב יוסף בסופו דר"ח ע"א}}. | ||
על דרך זה מבאר גם [[אדמו"ר הזקן]] את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת [[זמן]] ו[[מקום]]. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת [[מקיף]], והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד ב[[נפש הבהמית|נפשו הטבעית]], אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחי' מקיף, | על דרך זה מבאר גם [[אדמו"ר הזקן]] את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת [[זמן]] ו[[מקום]]. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת [[מקיף]], והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד ב[[נפש הבהמית|נפשו הטבעית]], אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחי' מקיף, שעל ידי זה נעשה בחי' נדכה כנ"ל, מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחי' המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחי' ההשתלשלות הם בחי' נחלתו - נחלת יעקב - נחל מלשון המשכה, דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו, אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחי' מקיף בלבד וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף אהבה לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא. | ||
ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה יצר לו מאד מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחי' המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' [[א"ס]] ב"ה וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל למים ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את הבהמה. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'{{הערה|ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ב}}. | ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה יצר לו מאד מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחי' המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' [[א"ס]] ב"ה וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל למים ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את הבהמה. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'{{הערה|ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ב}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | [[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | ||