39,916
עריכות
סוס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בחסידות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
התפילה היא סוס להקב"ה הטפלה לרוכב, וכך למדו בעלי המשנה אין הרוכב טפלה לסוס כו' וזה לשון תפלה שהיא מלשון טפלה. | התפילה היא סוס להקב"ה הטפלה לרוכב, וכך למדו בעלי המשנה אין הרוכב טפלה לסוס כו' וזה לשון תפלה שהיא מלשון טפלה. | ||
=== | ===עבודת השם בבחינת סוס=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תורה אור על מגלת אסתר צא, ב}} מבאר את עניינו של הסוס: עניינו של [[שם מ"ה]] (שהוא שורש ה[[אדם]]), שהמילוי הוא באלפי"ן ואל"ף הוא יו"ד וי"ו יו"ד, היינו וי"ו המחבר יו"ד עלאה עם יו"ד תתאה כענין "עושה שלום במרומיו", והיינו ע"י בחינת הבטול הנמשך להם. וזהו בחינת "אנפי רברבי" שבכרובים (שהיו בצורת פני אדם), שנמשך מבחינת [[מוחין]] יותר, שזהו ההפרש בין גדול לקטן שלפי שכלו יהולל איש כנודע. והמוחין הן בחי' בטול הנמשך לו. ולכן זקן מיושבת דעתו, מפני שיש לו בחינת בטול יותר. מה שאין כן בחור יש לו רתיחת הבחרות מפני שלא נמשך בו בחי' בטול כ"כ. וזהו ענין "אנפי זוטרי" שבכרובים, בבחינת [[מט"ט]] שנקרא נער ובבחי' כרוב זה נמשך שפע בח"י אלף עלמין. | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תורה אור על מגלת אסתר צא, ב}} מבאר את עניינו של הסוס: עניינו של [[שם מ"ה]] (שהוא שורש ה[[אדם]]), שהמילוי הוא באלפי"ן ואל"ף הוא יו"ד וי"ו יו"ד, היינו וי"ו המחבר יו"ד עלאה עם יו"ד תתאה כענין "עושה שלום במרומיו", והיינו ע"י בחינת הבטול הנמשך להם. וזהו בחינת "אנפי רברבי" שבכרובים (שהיו בצורת פני אדם), שנמשך מבחינת [[מוחין]] יותר, שזהו ההפרש בין גדול לקטן שלפי שכלו יהולל איש כנודע. והמוחין הן בחי' בטול הנמשך לו. ולכן זקן מיושבת דעתו, מפני שיש לו בחינת בטול יותר. מה שאין כן בחור יש לו רתיחת הבחרות מפני שלא נמשך בו בחי' בטול כ"כ. וזהו ענין "אנפי זוטרי" שבכרובים, בבחינת [[מט"ט]] שנקרא נער ובבחי' כרוב זה נמשך שפע בח"י אלף עלמין. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בחינה זו של לבוש וסוס נעשית על ידי [[המן]], ששרשו מוזכר בקבלה מהתיבות "המן העץ" המוזכרות ב[[חטא אדם הראשון]], בחינת גסות שנתברר בקדושה, כמו שמובא בגמרא מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק דהיינו הגבהת הלב ויגבה לבו בדרכי ה', בחינתו של [[בעל תשובה]] שזדונות נעשים לו כזכויות והוא משתמש בכוח הגסות והמרוצה לקדושה. | בחינה זו של לבוש וסוס נעשית על ידי [[המן]], ששרשו מוזכר בקבלה מהתיבות "המן העץ" המוזכרות ב[[חטא אדם הראשון]], בחינת גסות שנתברר בקדושה, כמו שמובא בגמרא מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק דהיינו הגבהת הלב ויגבה לבו בדרכי ה', בחינתו של [[בעל תשובה]] שזדונות נעשים לו כזכויות והוא משתמש בכוח הגסות והמרוצה לקדושה. | ||
===משל האותיות לסוס=== | |||
מובא בזוהר הקדוש כי האותיות נקראים סוס והנקודות נקראות רסן. [[המגיד ממעזריטש]] מבאר כי הנה השכל, שהם הטעמים, הוא הרוכב על הסוס, כי האותיות הם בעצם כגולמים, (אלא) [אם לא] הנקודות שעל ידן מתנהגים האותיות. והמנהיגם הוא השכל, בשביל שהוא רוצה לגלות חכמתו וצורתו. והנה אותיות התורה או אותיות [תפלה] שעל ידם נזכר ל[[עבודת השם]], הם באים לשרשם ויש להם תענוג. אך שאר דבורים, שאינם מזה הענין, הם גם כן אותיות כמו זה הענין, אבל הצרופים הם אחרים, והשכל שהוא רוכב עליהם הוא שכל שפל ושורים עליו [[קליפות]], והאותיות עצמם מתקנאים באותיות של התורה. והם "ה[[מים התחתונים]] בוכים". וכששומעם איש נלבב וחכם, אז מעלה גם כן האותיות ההם מתוך ה[[שבירת הכלים|שבירה]], שמסתכל על צירוף הקדוש שבתוכם מאיזה מדה היא, ועל ידי המדה מדבק את עצמו להקב"ה, ואז מעלה האותיות ההם ומכניס בהם אלוקות. ועי"ז, כשסיפרו לפניו איזה מעשה שיש בה איזה רעה ח"ו, כששומע זה מעלה ניצוץ הקדוש כנזכר, ואז מכניס אלוהות בצירוף אותיות הנזכרים, אז יכול תיכף לתקן הדבר ההוא, כי תשועת ה' כהרף עין, ולמענו ית' יעשה להעמיד הדבר על תיקונו, ואז יתפרדו כל פועלי און, דהיינו שכל הרע שהיה מתחילה שורה על צירוף האותיות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/11/62&search=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D אור תורה ויחי]}}. | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||