סמיכה לרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף

'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה". הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.

 

ב[[תורת החסידות]] מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.}}

למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, -הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.] רמב"ם ריש הלכות סנהדרין.}}

עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיימה הסמיכה{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה. במקום אחר הרבי מציין לכך שאולי לרי"ף הייתה סמיכה כיון שבבית דינו תקעו בשופר בר"ה שחל ב[[שבת]] וזה אפשרי הלכתית רק בבית דין סמוך}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, למעט רבותינו [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]], שעל פי עדות [[הרבי]], {{הדגשה|הם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו}}{{הערה|מאמר ד"ה והיה מדי חודש בחדשו (ש"פ חוקת א' דראש חודש תמוז תשד"מ)}}. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב [[סמיכה]] מרב אחר סמוך מדור דור.

בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה.{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}} הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו.

פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.

רבים בחב"ד נוהגים להבחן את מבחן הסמיכה אצל הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מכיוון שהם בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.

יש לציין כי הרבי קיבל [[סמיכה]] מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'.

בעוד שעל מנת לקבל סמיכה מ[[הרבנות הראשית לישראל]] נדרש לעמוד בבחינה קשה בששה נושאים שונים: שבת, איסור והיתר, אבלות, חופה וקידושין, מקוואות ונידה, הרבנים בחב"ד מעניקים תעודת סמיכה לאחר בחינה על דיני איסור והיתר (הכולל את הנושאים: בשר וחלב, תערובות ומליחה){{הערה|חלק מהרבנים דורשים להיבחן גם על הלכות נוספות, דוגמת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שבוחן גם על הלכות מאכלות עכו"ם ברכות הנהנין וטעות בספר תורה. וישנם מרבני חב"ד שבוחנים אף על הלכות שבת}}, וזאת בהתאם לתשובת הרבי להנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] לגבי שאלתם מה לדרוש מן התלמידים הנבחנים לסמיכה. יחד עם זאת הרבי דורש שתהיה לתלמיד בקיאות כללית רחבה בנושאי התורה וההלכה.

הבדל נוסף: בבחינות הרבנות אדם נדרש לגלות ידע בנושא בכל השתלשלות הדין החל מדברי הגמרא, ראשונים, טור, בית יוסף, שו"ע, רמ"א ונושאי הכלים, ואילו בחב"ד, רבים הרבנים הנותנים סמיכה לאחר שבחנו על שו"ע רמ"א ונושאי כלים בלבד.

הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא כנראה רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו", וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או  לברר עם רב מנוסה אחר.

כשהם ילמדו גם "ידין ידין", לא רק שיתווסף עניין זה כשלעצמו, אלא על-ידי כך גם ה"יורה יורה" יהיה בעמקות ורחבות אחרת לגמרי, וכשיטת לימודו של הראגטשובער, שבכל עניין, החל מחומש או אגדה ועל-אחת-כמה-וכמה בחלק ההלכה שבתורה, היה מבאר את הנקודה הכללית בכל התורה כולה...