אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 30: שורה 30:
==הקשר עם חב"ד==
==הקשר עם חב"ד==


מעט אחרי פטירתו של החזון איש, אמר ר' [[רפאל כהן]] בעת התוועדות חסידית, שהחזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע לליטאים ועורר את זעמם, ורבים כתבו על כך לרבי והתלוננו על החסיד. הרבי הזכיר את כל הסיפור ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשט"ז]] ואמר שדברי החסיד אמת, שהרי כתוב שכל צדיק "נכווה מחופתו של חברו", וקשה שאם מכיר הוא ביוקר של חופה זו מדוע אין הוא נמצא שם, ואם אינו מכיר בזה מדוע נדחף לשם? אלא שבחייו לא הכיר ביוקר של [[תורת החסידות]] ולאחר פטירתו כשרואה האמת אז אם לא [[מתנגד|התנגד]] לזה בחייו, אפשר להכניסו אך אם התנגד אזי רוצה להיכנס ואין מניחים לו.
התייחסות מעניינת של הרבי התרחשה תקופה אחרי פטירתו של החזון איש בפורים תשט"ז. זאת בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים התלוננו על כך לרבי. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשט"ז]] הזכיר הרבי את הסיפור וביאר שיש צדק בדבריו. והוא על פי מאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", וביאר הרבי כי מחד גיסא הנשמה למעלה מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו (ובעניינו [[תורת החסידות]]) (דבר שלא הכיר בה בהיותו בעולם הזה) ושם היא משתוקקת להכירה וללמדה, ומאידך היות ולא עסק בה (ובפרט שהיה ברצון ואף התנגד לה) אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה. ומסיבה זו היא רק "נכווית" מהחופה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}


בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.
בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.
5,403

עריכות

תפריט ניווט