12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "בהמ"ק" ב־"בית המקדש") |
מ (החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא") |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
על פי דבריו של [[אדמו"ר הזקן]] בכמה מקומות, שורש נשמתם של בני לוי שהוא מ[[גבורה]], גורם לכך שדרך עבודתם היא להתקרב ל[[הקב"ה]] בכלות הנפש על ידי שירי געגועים. | על פי דבריו של [[אדמו"ר הזקן]] בכמה מקומות, שורש נשמתם של בני לוי שהוא מ[[גבורה]], גורם לכך שדרך עבודתם היא להתקרב ל[[הקב"ה]] בכלות הנפש על ידי שירי געגועים. | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא "אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה", היא שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו: | ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא "אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה", היא שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר"י]] על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ"ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]{{הערת שוליים|[[אדמו"ר הזקן]] כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו.}}}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר"י]] על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ"ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]{{הערת שוליים|[[אדמו"ר הזקן]] כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו.}}}}. | ||
ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת בשלח ד"ה אך עמ' ס"ב ע"ב.}} מסייג [[אדמו"ר הזקן]] את הדברים, ונראה מדבריו כי עבודה זו שהיא "אהבה כרשפי אש", באה מתוך התבוננות דווקא לשאר אנשים העובדים את ה' בבחינת "מקיף", אבל הלוים עצמם עובדים את ה' בצורה נעלה יותר של "ממלא", ולכן דרך עבודתם היא "התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו", היינו למטה מטעם ודעת. | ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת בשלח ד"ה אך עמ' ס"ב ע"ב.}} מסייג [[אדמו"ר הזקן]] את הדברים, ונראה מדבריו כי עבודה זו שהיא "אהבה כרשפי אש", באה מתוך התבוננות דווקא לשאר אנשים העובדים את ה' בבחינת "מקיף", אבל הלוים עצמם עובדים את ה' בצורה נעלה יותר של "ממלא", ולכן דרך עבודתם היא "התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו", היינו למטה מטעם ודעת. |