12,624
עריכות
אלכסנדר סנדר יודסין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', נולד בעיירה רצ'יצא ביילורוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת [[תרס"ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים אשר שהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא. | הרב '''אלכסנדר סנדר יודאסין''', נולד בעיירה רצ'יצא ביילורוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת [[תרס"ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים אשר שהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנאות דשא בזאולשא. | ||
בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בבית הגאון החסיד הרב [[דוד צבי חן]] רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. תחנתו הבאה בימי המלחמה, היתה חרסון שם יחד עם עוד תמימים הקים סניף של 'תומכי תמימים'. לאחר זמן חזר לצ'רניגוב אז נסמך לרבנות על ידי הרד"צ חן, שאף הסמיכו גם על הלכות איסור והיתר כמו גם לסדר גיטין וקידושין. | בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בבית הגאון החסיד הרב [[דוד צבי חן]] רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. תחנתו הבאה בימי המלחמה, היתה חרסון שם יחד עם עוד תמימים הקים סניף של 'תומכי תמימים'. לאחר זמן חזר לצ'רניגוב אז נסמך לרבנות על ידי הרד"צ חן, שאף הסמיכו גם על הלכות איסור והיתר כמו גם לסדר גיטין וקידושין. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ואכן, משמים גלגלו לו את משרת הרבנות. תקופה מסויימת לאחר הגיעו ארצה, עבר להתגורר בשכונת נווה צדק בסמיכות לרב [[שניאור זלמן סלונים]] רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], והרב סלונים שסבל יסורים ומכאובים, החל להפנות את השואלים בהלכה אל הרב יודאסין. | ואכן, משמים גלגלו לו את משרת הרבנות. תקופה מסויימת לאחר הגיעו ארצה, עבר להתגורר בשכונת נווה צדק בסמיכות לרב [[שניאור זלמן סלונים]] רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], והרב סלונים שסבל יסורים ומכאובים, החל להפנות את השואלים בהלכה אל הרב יודאסין. | ||
כשלושה חודשים לפני פטירתו, נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר הסתלקותו ימלא את מקומו הרב יודאסין, זאת למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן כרב (רב הקהילה האשכנזית בחברון) ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר פטירת הרב סלונים, שיגר בנו הרב יעקב יוסף אגרת מיוחדת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות | כשלושה חודשים לפני פטירתו, נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר הסתלקותו ימלא את מקומו הרב יודאסין, זאת למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן כרב (רב הקהילה האשכנזית בחברון) ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר פטירת הרב סלונים, שיגר בנו הרב יעקב יוסף אגרת מיוחדת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]]. | ||
לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור | לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-יפו. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה. | ||
מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה וחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. בנוסף לכך, עשה רבות בפעילות | מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה וחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. בנוסף לכך, עשה רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט. כמו כן הוציא ספרים ובהם: "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" פירוש על ספר התניא. | ||
קרוב ליובל שנים, כיהן ברבנות הקהילה | קרוב ליובל שנים, כיהן ברבנות הקהילה ה[[חסיד]]ית ב[[תל אביב]], ונפטר ביום ח' בכסלו [[תשמ"ג]]. | ||
{בית משיח}} | {{בית משיח}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יודאסין אלכסנדר סנדר]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יודאסין אלכסנדר סנדר]] | ||