עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה: הבדלים בין גרסאות בדף

שמות ארבעת העולמות מיוסד על הפסוק "[[כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו]]"<ref>ישעיהו מג, ז</ref>. עולם האצילות מרומז בכתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי" שכן הוא מאוחד עם [[אור אין סוף]], ונקרא בשמו של הקב"ה. שלושת עולמות [[בי"ע]] מרומזים בהמשך הכתוב: "בראתיו" מרמז על [[עולם הבריאה]] שהוא בבחינת בריאה יש מאין מן עולם האצילות, "יצרתיו" מרמז על [[עולם היצירה]] שהוא בבחינת יצירה יש מיש מן עולם הבריאה, "אף עשיתיו" מרמז על [[עולם העשיה]] שהוא המצומצם והמוגשם מבין העולמות, ובבחינת עשיה גשמית.

כפי שבואר בקצרה מובן כי שמות ארבעת העולמות קשור למעלתו ומדרגתו של העולמות. שעולם האצילות הוא מלשון "אצלו" וסמוך לו, שעולם זה הוא בבחינת [[ביטול]] גמור להקב"ה, עד ש[[אור אין סוף]] מתאחד בעולם זה באיחוד גמור. עוד מבואר כי לשון אצילות הוא לשון הפרשה והאצלה, כלשון "והאצלתי מן הרוח", שענינו הוא שהפריש [[הקב"ה]] מן [[אור אין סוף]] והוריד והמשיך הארה זו להתלבש בעולם האצילות.

עולם הבריאה, המרומז באמור "בראתיו" הוא בבחינת בריאת יש מאין. עולם ענין "בריאה" ב[[לשון הקודש]] מורה על יצירת של דבר חדש מן האין, וזה הוא ענינו של עולם הבריאה, שהוא בבחינת יש לעומת עולם האצילות. שעולם האצילות הוא בבחינת [[ביטול]] גמור, ואף כי הוא נקרא בשם עולם, אין בו בחינת ישות, ולעומתו עולם הבריאה.

ארבעת עולמות אבי"ע נחלקים זה מזה במעלתם, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה ביותר, עולם הבריאה נמוך ממנו, עולם היצירה נמוך ממנו, ועולם העשיה הנמוך מכולם. ומבואר כי ענין האמור שהעולם גבוה יותר, אינו גבוה מבחינת גשמית, אלא שהאור האלוקי המתגלה בו מתגלה בו בגילוי וללא צמצומים והסתרים. שבעולם העליון מביניהם, [[עולם האצילות]], מתאחד [[אור אין סוף]] באיחוד גמור, ומשם בסדר השתלשלות העולמות מצטמצם האור האלוקי להאיר בצמצום ובהסתר, עד [[עולם העשיה הגשמי]].

בכללות נחלק עולם האצילות מן שלושת עולמות [[בי"ע]], שעולם האצילות הוא בבחינת אין, לעומת שלושת עולמות בי"ע שהם בבחינת יש. עולם האצילות הוא בבחינת איחוד גמור עם אור אין סוף, עד שנאמר על האור האלוקי בו כי "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", שהאור האלוקי מאיר בגלוי גם באורות וגם בכלים של עולם האצילות, ומשום כך הוא בבחינת אין. ולעומת זאת, שלושת עולמות בי"ע הם בבחינת עולמות נפרדים, "טורי דפירודא", שהם בבחינת ישות. כך בכללות שלוש עולמות אלו הם בבחינת לבושים, שהם כנגד שלושת לבושי הנפש: [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]]. שענין הלבושים הוא דבר הנפרד מן האדם, ואינו בבחינת הכוחות הפנימיים שלו, וכך הם עולמות בי"ע עולמות הנפרדים כביכול מ[[הקב"ה]] ובבחינת ישות.

חלוקה מהותית זו בין עולם האצילת לעולמות בי"ע היא על ידי בחינת ה[[פרסא]]. ש[[פרסא]] הוא ענין של מסך המסתיר על האור האלוקי שבעולם האצילות להאיר לעולמות בי"ע. והאור המצטמצם בבחינת הפרסא להאיר בעולמות בי"ע הוא בבחינת אור של תולדה, ואינו בערך לעולם האצילות. ואף כי יש פרסות נוספים המתסירים על האור בין עולם הבריאה לעולם היצירה ובין עולם היצירה לעולם העשיה, הרי שפרסא זו שבין עולם האצילות לעולמות בי"ע יוצרת את ההבחנה היסודית בין עולמות אלו.

עולם האצילות הוא העולם הממוצע בין [[אור אין סוף]] לבין העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]], על ידי [[אבא עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של עולם האצילות. משום כך, עולם האצילות הוא בביטול מוחלט ל[[אור אין סוף]] בניגוד לעולמות [[בי"ע]] שהם עולמות ברואים, שנפרדים כביכול מהקב"ה.[[מלכות דאצילות]] שהיא הספירה האחרונה בעולם האצילות יורדת להחיות את עולמות [[בי"ע]].

מלבד השתלשלות פרטיות העולמות באופן זה, ישנה המשכה כללית של [[ספירות]] עולם האצילות לארבעת העולמות. באופן זה [[ספירת החכמה]] של עולם האצילות נמשכת לכללות עולם האצילות ("[[אבא עילאה מקנן באצילות]]"<ref>תיקוני זוהר, תיקון ו</ref>), ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות נמשכת לעולם הבריאה ("[[אימא עילאה מקננא בכורסיא]]"). ה[[מידות]] של עולם האצילות נמשכות לעולם היצירה ("[[שית ספירן מקננן ביצירה]]"), וספירת ה[[מלכות]] של עולם האצילות נמשכת לעולם העשיה ("[[אופן בעשיה]]").

על דרך הכללות עולם האצילות הוא [[עלמא דאתכסיא]] ועולמות [[בי"ע]] הם [[עלמא דאתגליא]]. אך בפרטיות יותר יש הפרש בין עולם הבריאה ועולם היצירה, שאף עולם הבריאה שהוא כנגד מחשבה, היא בכלל [[עלמא דאתכסיא]], ועולמות יצירה שכנגד ה[[מין המדבר|דיבור]], ועשיה שכנגד ה[[מעשה]], הם בכלל [[עלמא דאתגליא]].