אשת כהן שנתיחדה עם גוי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " י"ל " ב־" יש לומר "
מ (החלפת טקסט – " מ"מ " ב־" מכל מקום ")
מ (החלפת טקסט – " י"ל " ב־" יש לומר ")
שורה 11: שורה 11:
אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא"כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.
אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא"כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.
===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===
===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===
ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה י"ל כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  
ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  
===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת אדמו"ר הזקן והבית שמואל===
===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת אדמו"ר הזקן והבית שמואל===
ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל.  
ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל.  
שורה 23: שורה 23:
אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע"ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  
אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע"ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  


ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן י"ל דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  
ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן יש לומר דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  


אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו"הכל לפי הענין", ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב"ש סימן קט"ו סס"ק כ"ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א"נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  
אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו"הכל לפי הענין", ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב"ש סימן קט"ו סס"ק כ"ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א"נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  

תפריט ניווט