39,916
עריכות
א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
האות '''אל"ף''' היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך". | האות '''אל"ף''' היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך". | ||
==משמעות המילה אלף== | ==משמעות המילה אלף== | ||
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם" | האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם". בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי. | ||
==צורת האות== | ==צורת האות== | ||
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==בריאת העולם על ידי האות א== | ==בריאת העולם על ידי האות א== | ||
בפסוק "בראשית" תרגם [[יונתן בן עוזיאל]] בחכמה, והוא אות א', בזה "ברא אלהים א"ת [השמים]" כלומר את כל כ"ב אותיות האל"ף בי"ת, כי כל האותיות הם לבושים זה לזה. וכמאמר [[הבעל שם טוב]] כי א' נתלבשה תוך אות ב', כי ב' ב' אלפין, ג' ג' אלפין. וראשית הבריאה הי' ע"י אות א' שהוא חכמה כמ"ש "ואאלפך חכמה", וברא הכל על ידי חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית, כי נתפשטו האותיות מלמעלה למטה, ובזה ברא כל הנבראים ע"י כ"ב אותיות מא' עד ת'. וכל הנברא על ידי אות שהוא קרוב למאציל הוא יותר עליון, עד כי הנברא מאות ת', שהוא אות אחרון, בריה זו הוא שפל בריה מכל הנבראים, כי אם שיקרב אדם את עצמו להשם יתברך ויוכלל מן אות ת' לאות ש' בסוד תשר"ק עד שיקרב אל אות א' ששם אלופו של עולם. | בפסוק "בראשית" תרגם [[יונתן בן עוזיאל]] בחכמה, והוא אות א', בזה "ברא אלהים א"ת [השמים]" כלומר את כל כ"ב אותיות האל"ף בי"ת, כי כל האותיות הם לבושים זה לזה. וכמאמר [[הבעל שם טוב]] כי א' נתלבשה תוך אות ב', כי ב' ב' אלפין, ג' ג' אלפין. וראשית הבריאה הי' ע"י אות א' שהוא חכמה כמ"ש "ואאלפך חכמה", וברא הכל על ידי חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית, כי נתפשטו האותיות מלמעלה למטה, ובזה ברא כל הנבראים ע"י כ"ב אותיות מא' עד ת'. וכל הנברא על ידי אות שהוא קרוב למאציל הוא יותר עליון, עד כי הנברא מאות ת', שהוא אות אחרון, בריה זו הוא שפל בריה מכל הנבראים, כי אם שיקרב אדם את עצמו להשם יתברך ויוכלל מן אות ת' לאות ש' בסוד תשר"ק עד שיקרב אל אות א' ששם אלופו של עולם. וזהו שאמר הכתוב מבטן שאול שועתי אליך וגו'. | ||
הרי רוחניותו יתברך בתוך אות א', ונתעטף בו וברא אור מן אות א' והוא אור [[אצילות]], ואח"כ נתעטף עם אות א' [בתוך] אות ב' וברא [[עולם הבריאה]] כמו שכתוב בכנפי יונה. ואחר כך חזר ונתעטף עם אות ב' בתוך אות ג' וברא עולמות למטה מעולם הבריאה, עד שנתעטף באות ת' וברא עולמות תחתונים שנק' [[מלכות]] ש[[במלכות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/2/354&search=%D7%9B%D7%91%D7%93 כתר שם טוב] בשם [[תולדות יעקב יוסף]] [[פרשת בראשית]] ז' א']}}. | הרי רוחניותו יתברך בתוך אות א', ונתעטף בו וברא אור מן אות א' והוא אור [[אצילות]], ואח"כ נתעטף עם אות א' [בתוך] אות ב' וברא [[עולם הבריאה]] כמו שכתוב בכנפי יונה. ואחר כך חזר ונתעטף עם אות ב' בתוך אות ג' וברא עולמות למטה מעולם הבריאה, עד שנתעטף באות ת' וברא עולמות תחתונים שנק' [[מלכות]] ש[[במלכות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/2/354&search=%D7%9B%D7%91%D7%93 כתר שם טוב] בשם [[תולדות יעקב יוסף]] [[פרשת בראשית]] ז' א']}}. | ||
וזהו שכתוב בראשית, בחכמה, שהוא א', ברא אלהים את השמים, שהוא כ"ב אותיות מן א' עד ת', ובתוכו רוחניותו ית' שנק' שמים, שנתעטף ונתלבש הקב"ה בתוך כ"ב אותיות אלו וברא את הארץ שהוא כל ענייני חומר הארץ, שהוא ע"י ד' מאות לבושין מן א' עד ת' שהוא ארץ תחתית שאין למטה ממנו. ואח"כ חזר הקב"ה ונסתתר בכמה כסויין ובכמה קליפין דאינון תוהו ובוהו וחשך | וזהו שכתוב בראשית, בחכמה, שהוא א', ברא אלהים את השמים, שהוא כ"ב אותיות מן א' עד ת', ובתוכו רוחניותו ית' שנק' שמים, שנתעטף ונתלבש הקב"ה בתוך כ"ב אותיות אלו וברא את הארץ שהוא כל ענייני חומר הארץ, שהוא ע"י ד' מאות לבושין מן א' עד ת' שהוא ארץ תחתית שאין למטה ממנו. ואח"כ חזר הקב"ה ונסתתר בכמה כסויין ובכמה קליפין דאינון תוהו ובוהו וחשך ותהום, כמ"ש ב[[תיקונים]]. וז"ש והארץ היתה תוהו ובהו, וחושך וגו', ר"ל לאחר שנתלבש בד' מאות לבושין שהיא אות ת', ובאלו הלבושין ברא הארץ, חזר ונסתתר בכמה קליפין. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||