39,916
עריכות
ארבע מאות עלמין דכיסופין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בספרי אדמו"ר האמצעי
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←בזוהר הקדוש) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר שני הקדמות אלו מבהיר אדה"ז את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק|צדיקייא]] - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן. | לאחר שני הקדמות אלו מבהיר אדה"ז את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק|צדיקייא]] - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן. | ||
===בספרי אדמו"ר האמצעי=== | ===בספרי אדמו"ר האמצעי=== | ||
ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] | ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]". | ||
הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}. | הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}. | ||