יצחק הוטנר: הבדלים בין גרסאות בדף

בסמוך לאותו אירוע מבהיל, שהיה בסמיכות ליום [[ח"י אלול]] - יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים מרגשים בבית מדרשו. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין [[ספר התניא]] לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י, וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת כי תבא, ח"י [[אלול]] תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. התקבלה והתקיימה עתירתו של הרבי וזכות המהר"ל עמדה למי שזכה לעסוק כל כך בתורתו, ולכל הנלווים עליו.