ישעיה ברלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  23 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו"
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין")
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו")
שורה 8: שורה 8:
לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה.
לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה.


באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, [[יין]] נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו"ר הרש"ב]].  
באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, [[יין]] נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו"ר הרש"ב]].  


בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה.
בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה.

תפריט ניווט