מז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  23 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו"
מ (החלפת טקסט – "יהי'" ב־"יהיה")
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 49: שורה 49:
באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.
באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.


ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק 'הסתלקותו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' [[סיוון]] תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.
ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' [[סיוון]] תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.


בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.
בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

תפריט ניווט