12,050
עריכות
ראייה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ספירת החכמה " ב־"ספירת החכמה "
(←עניינה) |
מ (החלפת טקסט – "ספירת החכמה " ב־"ספירת החכמה ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
המעלה העיקרית של כח הראיה הוא ההתאמתות הגדולה שבאה על ידו, וכמו שאמרו חז"ל "אינה דומה שמיעה לראיה", וכן הוא גם פסק הדין בנוגע לדיני נפשות, שמי שראה את המעשה איננו רשאי לדון, שמאחר שהוא ראה את זה, זה נעשה אצלו כל כך אמיתי, עד שהוא לא יהיה מסוגל למצוא נקודת זכות עבורו. | המעלה העיקרית של כח הראיה הוא ההתאמתות הגדולה שבאה על ידו, וכמו שאמרו חז"ל "אינה דומה שמיעה לראיה", וכן הוא גם פסק הדין בנוגע לדיני נפשות, שמי שראה את המעשה איננו רשאי לדון, שמאחר שהוא ראה את זה, זה נעשה אצלו כל כך אמיתי, עד שהוא לא יהיה מסוגל למצוא נקודת זכות עבורו. | ||
חלוקה נוספת בין הראיה לשמיעה, היא החלוקה בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]]: שהדרגה הגבוהה ביותר של שכל, היא שהוא "רואה" בעיני שכלו את הדבר, דהיינו, שהדבר נעשה אצלו מאומת ו'מוחשי', על ידי כך שאור השכל מאיר בו; לעומת השמיעה, שאף שהוא שומע את כל הפרטים, אך העניין איננו 'מוחשי' ומאומת לגמרי. מסיבה זאת ב[[זוהר הקדוש]] וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם | חלוקה נוספת בין הראיה לשמיעה, היא החלוקה בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]]: שהדרגה הגבוהה ביותר של שכל, היא שהוא "רואה" בעיני שכלו את הדבר, דהיינו, שהדבר נעשה אצלו מאומת ו'מוחשי', על ידי כך שאור השכל מאיר בו; לעומת השמיעה, שאף שהוא שומע את כל הפרטים, אך העניין איננו 'מוחשי' ומאומת לגמרי. מסיבה זאת ב[[זוהר הקדוש]] וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מ[[ספירת החכמה]] משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת תלמוד הבבלי שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע). | ||
מכיון שהראיה קודמת בחשיבותה לשמיעה וגם העינים קודמים בשרשם לאזנים, נמצא כי לפי סדר ד' החושים שהם ראיה שמיעה [[ריח]] וטעם הראיה מכוונת כנגד האות י' של שם הוי"ה שהיא כנגד החכמה. | מכיון שהראיה קודמת בחשיבותה לשמיעה וגם העינים קודמים בשרשם לאזנים, נמצא כי לפי סדר ד' החושים שהם ראיה שמיעה [[ריח]] וטעם הראיה מכוונת כנגד האות י' של שם הוי"ה שהיא כנגד החכמה. | ||