12,050
עריכות
דבש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי "
מ (החלפת טקסט – "בחי'" ב־"בחינת") |
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בחסידות מבואר הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש", כי מטבע הדבש הוא להעמיד הדבר הנטמן בתוכו. שיתקיים הדבר ימים רבים מאד בלי יקולקל כלל, מכמו שהיה בראשית התהוותו חזק במעמדו כו'. ומבלעדיו, יתפרדו תוך זמן מסויים חלקי ה[[ד' יסודות]] שבאותו הדבר וילכו לאבדון ולכליון, כל אחד למקורו (זו היא סיבת ריקבון התבואה), וה[[דומם]] יתעפש, וכדומה לזה בכל חלקי גופי ה[[דומם]] וה[[צומח]] וה[[חי]], והטעם הוא לפי שיש בטבע הדבש לכווץ, היינו להצמית ולהכוויץ כל דבר, כמו שטבע החומץ להכוויץ ולהצמית{{הערה|כמ"ש בפוסקים בי"ד בכמה דוכתי וכמו הורדס דטמנה בדובשא כו'}}, ולפי שהוא מצמית ומכווץ נקמצים בו הד' יסודות ואינם מניחים להפרד וליכלל כל אחד במקורו כו'. ועוד זאת פעולת הדבש שמהפך ממר למתוק, שהרי הוא מהפך את הדבר הנטמן בו לדבש. דהיינו שברוב הימים מאד יהפך הדבר הנטמן שנעשה דבש ממש{{הערה|וכמ"ש בי"ד בענין היתר רגלי הדבורים שבדבש. ובענין חתיכה של איסור שנפלה בדבש עיין בהרא"ש פ' כיצד מברכין בשם הר"ר יונה ובטוא"ח סי' רי"ו ובטוי"ד סי' פ"א דיעות בזה}}. | בחסידות מבואר הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש", כי מטבע הדבש הוא להעמיד הדבר הנטמן בתוכו. שיתקיים הדבר ימים רבים מאד בלי יקולקל כלל, מכמו שהיה בראשית התהוותו חזק במעמדו כו'. ומבלעדיו, יתפרדו תוך זמן מסויים חלקי ה[[ד' יסודות]] שבאותו הדבר וילכו לאבדון ולכליון, כל אחד למקורו (זו היא סיבת ריקבון התבואה), וה[[דומם]] יתעפש, וכדומה לזה בכל חלקי גופי ה[[דומם]] וה[[צומח]] וה[[חי]], והטעם הוא לפי שיש בטבע הדבש לכווץ, היינו להצמית ולהכוויץ כל דבר, כמו שטבע החומץ להכוויץ ולהצמית{{הערה|כמ"ש בפוסקים בי"ד בכמה דוכתי וכמו הורדס דטמנה בדובשא כו'}}, ולפי שהוא מצמית ומכווץ נקמצים בו הד' יסודות ואינם מניחים להפרד וליכלל כל אחד במקורו כו'. ועוד זאת פעולת הדבש שמהפך ממר למתוק, שהרי הוא מהפך את הדבר הנטמן בו לדבש. דהיינו שברוב הימים מאד יהפך הדבר הנטמן שנעשה דבש ממש{{הערה|וכמ"ש בי"ד בענין היתר רגלי הדבורים שבדבש. ובענין חתיכה של איסור שנפלה בדבש עיין בהרא"ש פ' כיצד מברכין בשם הר"ר יונה ובטוא"ח סי' רי"ו ובטוי"ד סי' פ"א דיעות בזה}}. | ||
וכל זה מסבת הכווץ שיש בדבש. עד שברוב הימים יהפכנו לדבש ממש. ועיקר הטעם הוא מפני שבדבש יש גבורות גם כן הגם שהוא מתוק שהרי שורף הלב, והוא מבחינת ה[[גבורות ממותקות]], דהיינו בחינת גבורות שבחסד, על כן בגבורתו וכחו הוא מצמית ומכווץ, כי בחינת גבורות הוא הצמצום והכווץ בעצמותו העדר ההתפשטות. וכשהוא בתגבורת גדול (במשך זמן ארוך), הוא מתגבר על אותו הדבר והופכו לדבש, והיינו שממתיק אותו גם כן, כי הלא זהו בחינת גבורה שבחסד שהוא התגבורת הגדול של החסד להמתיק את הגבורות, כמשל חום היום שמצד [[דרום]] (שכנגד החסד) שהחמימות הוא בחינת גבורות של חסדים, עד שהופך שגם מצד ה[[צפון]] לא יהיה קר ומפשיר את השלגים וכדומה, וכן על דרך זה מיתוק הצנון מחריפותו | וכל זה מסבת הכווץ שיש בדבש. עד שברוב הימים יהפכנו לדבש ממש. ועיקר הטעם הוא מפני שבדבש יש גבורות גם כן הגם שהוא מתוק שהרי שורף הלב, והוא מבחינת ה[[גבורות ממותקות]], דהיינו בחינת גבורות שבחסד, על כן בגבורתו וכחו הוא מצמית ומכווץ, כי בחינת גבורות הוא הצמצום והכווץ בעצמותו העדר ההתפשטות. וכשהוא בתגבורת גדול (במשך זמן ארוך), הוא מתגבר על אותו הדבר והופכו לדבש, והיינו שממתיק אותו גם כן, כי הלא זהו בחינת גבורה שבחסד שהוא התגבורת הגדול של החסד להמתיק את הגבורות, כמשל חום היום שמצד [[דרום]] (שכנגד החסד) שהחמימות הוא בחינת גבורות של חסדים, עד שהופך שגם מצד ה[[צפון]] לא יהיה קר ומפשיר את השלגים וכדומה, וכן על דרך זה מיתוק הצנון מחריפותו על ידי הדבש הוא מסיבת גבורות שבדבש דוקא. | ||
מה שאין כן דבר שהוא מתוק בעצם לא יוכל להמתיק הגבורות כמו מתיקת ה[[סוכר]] וכדומה הוא מבחינת חסד שבחסד ועל כן אין בכחו לקיים כל דבר להיות שאינו מכווץ, לפי שהוא בבחינת ההתפשטות כטבע ה[[מים]]. ומה גם שיוכל להמתיק היפוכו, והכל מטעם אחד. | מה שאין כן דבר שהוא מתוק בעצם לא יוכל להמתיק הגבורות כמו מתיקת ה[[סוכר]] וכדומה הוא מבחינת חסד שבחסד ועל כן אין בכחו לקיים כל דבר להיות שאינו מכווץ, לפי שהוא בבחינת ההתפשטות כטבע ה[[מים]]. ומה גם שיוכל להמתיק היפוכו, והכל מטעם אחד. | ||