12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתוב") |
מ (החלפת טקסט – " ב"ה " ב־" ברוך הוא ") |
||
שורה 73: | שורה 73: | ||
לכח האהבה -כמו לכל כוחות הנפש- קיים שורש בנפש, ובחינות האהבה השונות נקבעות על-פי שרשן ומקורן בנפש. | לכח האהבה -כמו לכל כוחות הנפש- קיים שורש בנפש, ובחינות האהבה השונות נקבעות על-פי שרשן ומקורן בנפש. | ||
השרש והמקור לאהבה הגלויה הוא השכל שבנפש המשכלת, כאשר מתבונן בשכלו בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה', כגון שמתבונן בגדולת ה' אין-סוף | השרש והמקור לאהבה הגלויה הוא השכל שבנפש המשכלת, כאשר מתבונן בשכלו בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה', כגון שמתבונן בגדולת ה' אין-סוף ברוך הוא ה[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא ממש חשיב]] וכו', ומעמיק דעתו בחוזק ובהתמדה בזה, עד שבא לידי תחושה והרגשה בטוב האלקי, בא לידי אהבתו, והיא הנקראת ב[[תורת החסידות]] בשם אהבת עולם, משום שבאה מההתבוננות בגדולת ה' בהנהגתו את העולמות. | ||
לפי אופי ההתבוננות ועוצמתה, כן תהיה מדרגת האהבה ועוצמתה. שאם ההתבוננות היא בדרגה אלקית גבוהה, המאירה בעולמות העליונים, גם האהבה תהיה במדריגה גבוהה - בהתאם, וכן להיפך. | לפי אופי ההתבוננות ועוצמתה, כן תהיה מדרגת האהבה ועוצמתה. שאם ההתבוננות היא בדרגה אלקית גבוהה, המאירה בעולמות העליונים, גם האהבה תהיה במדריגה גבוהה - בהתאם, וכן להיפך. | ||
שורה 125: | שורה 125: | ||
נמצא, שנשמת האדם אפילו הוא [[צדיק גמור]] עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים, אף על פי כן אינה בטלה במציאות לגמרי וכל ענינה ושאיפתה - לקבל הנאה רוחנית ולהתחזק במציאותה, להיות דבר בפני עצמו הדבק בה' - ירא ה' ואוהבו, בבחינת "יש מי שאוהב". | נמצא, שנשמת האדם אפילו הוא [[צדיק גמור]] עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים, אף על פי כן אינה בטלה במציאות לגמרי וכל ענינה ושאיפתה - לקבל הנאה רוחנית ולהתחזק במציאותה, להיות דבר בפני עצמו הדבק בה' - ירא ה' ואוהבו, בבחינת "יש מי שאוהב". | ||
אבל האהבה המסותרת ששרשה מעצם ה[[נשמה]] - חלק אלקה ממעל, "שהיא אהבה הטבעית שב[[נפש האלקית]] שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה", הרי כל ענינה ושאיפתה היא להתבטל במציאותה, ולהכלל באור אין-סוף | אבל האהבה המסותרת ששרשה מעצם ה[[נשמה]] - חלק אלקה ממעל, "שהיא אהבה הטבעית שב[[נפש האלקית]] שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף]] ב"ה", הרי כל ענינה ושאיפתה היא להתבטל במציאותה, ולהכלל באור אין-סוף ברוך הוא ב[[מסירות נפש]] ממש, שלא "בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן", כביטול הניצוץ באבוקה. | ||
וכנ"ל במשל הנר ה"שואף" בטבעו לעלות להתבטל בשרשו, ומשום כך שלהבתו בתנועה תמידית כלפי מעלה. | וכנ"ל במשל הנר ה"שואף" בטבעו לעלות להתבטל בשרשו, ומשום כך שלהבתו בתנועה תמידית כלפי מעלה. |