אדם העליון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5 בתים ,  22 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – " ית' " ב־" יתברך "
מ (החלפת טקסט – "תפארת " ב־"תפארת ")
מ (החלפת טקסט – " ית' " ב־" יתברך ")
שורה 17: שורה 17:
===ישראל===
===ישראל===
יש מקומות{{הערה|שם=ב|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.]  
יש מקומות{{הערה|שם=ב|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.]  
[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו ית' לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של [[אדם (מין המדבר)|אדם]], לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).]}} שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה יתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"{{הערה|[[פרשת בחוקתי]] כו, ג.}}, ואמרו חז"ל{{הערה|ב[[זהר]] ח"ג קיג, א.}} "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל{{הערה|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/77a.htm משפטים עז, א.]}}.
[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של [[אדם (מין המדבר)|אדם]], לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).]}} שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה יתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"{{הערה|[[פרשת בחוקתי]] כו, ג.}}, ואמרו חז"ל{{הערה|ב[[זהר]] ח"ג קיג, א.}} "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל{{הערה|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/77a.htm משפטים עז, א.]}}.


עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס|צמצום|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.
עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס|צמצום|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.
39,916

עריכות

תפריט ניווט