39,916
עריכות
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתב") |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק מח והנה''' כאשר [[התבוננות|יתבונן]] המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא כי כשמו כן הוא אין סוף, ואין קץ ותכלית כלל ל[[אור]] וחיות המתפשט ממנו ית' ברצונו הפשוט ומיוחד במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד ואילו היתה [[השתלשלות]] העולמות מאור אין סוף ב"ה בלי [[צמצום|צמצומים]] רק כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בדרך עלה ועלול לא היה ה[[עולם הזה]] נברא כלל כמו שהוא עתה בבחינת גבול ותכלית מה[[ארץ]] לרקיע מהלך ת"ק [[שנה]] וכן בין כל רקיע ל[[רקיע]] וכן עובי כל רקיע ורקיע ואפילו [[עולם הבא]] ו[[גן עדן]] העליון מדור נשמות ה[[צדיק]]ים הגדולים והנשמות עצמן ואין צריך לומר [[מלאך|המלאכים]] הן בבחינת גבול ותכלית כי יש גבול להשגתן באור א"ס ב"ה המאיר עליהן בהתלבשות חב"ד כו'. ולכן יש גבול להנאתן שנהנין מזיו השכינה ומתענגין באור ה' כי אין יכולין לקבל הנאה ותענוג בבחינת א"ס ממש שלא יתבטלו ממציאותן ויחזרו למקורן. והנה פרטיות הצמצומים איך ומה אין כאן מקום ביאורם. אך דרך כלל הן הם בחינת הסתר והעלם המשכת האור והחיות שלא יאיר ויומשך לתחתונים בבחינת גילוי להתלבש ולהשפיע בהן ולהחיותם להיות יש מאין. כי אם מעט מזער אור וחיות בכדי שיהיו בבחינת גבול ותכלית שהיא הארה מועטת מאד וממש כלא חשיבי לגבי בחינת הארה בלי גבול ותכלית ואין ביניהם ערך ויחס כלל כנודע פירוש מלת ערך במספרים שאחד במספר יש לו ערך לגבי מספר אלף אלפים שהוא חלק אחד מני אלף אלפים אבל לגבי דבר שהוא בבחינת בלי גבול ומספר כלל אין כנגדו שום ערך במספרים שאפילו אלף אלפי אלפים וריבוא רבבות אינן אפילו כערך מספר אחד לגבי אלף אלפי אלפים ורבוא רבבות אלא כלא ממש חשיבי. וככה ממש היא בחינת ההארה מועטת זו המתלבשת בעולמות עליונים ותחתונים להשפיע בהם להחיותם לגבי ערך אור הגנוז ונעלם שהוא בבחינת א"ס ואינו מתלבש ומשפיע בעולמות בבחינת גילוי להחיותם אלא מקיף עליהם מלמעלה ונקרא [[סובב כל עלמין]]. ואין הפירוש סובב ומקיף מלמעלה בבחינת מקום ח"ו כי לא שייך כלל בחינת מקום ברוחניות. אלא ר"ל סובב ומקיף מלמעלה לענין בחינת גילוי השפעה כי ההשפעה שהוא | '''פרק מח והנה''' כאשר [[התבוננות|יתבונן]] המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא כי כשמו כן הוא אין סוף, ואין קץ ותכלית כלל ל[[אור]] וחיות המתפשט ממנו ית' ברצונו הפשוט ומיוחד במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד ואילו היתה [[השתלשלות]] העולמות מאור אין סוף ב"ה בלי [[צמצום|צמצומים]] רק כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בדרך עלה ועלול לא היה ה[[עולם הזה]] נברא כלל כמו שהוא עתה בבחינת גבול ותכלית מה[[ארץ]] לרקיע מהלך ת"ק [[שנה]] וכן בין כל רקיע ל[[רקיע]] וכן עובי כל רקיע ורקיע ואפילו [[עולם הבא]] ו[[גן עדן]] העליון מדור נשמות ה[[צדיק]]ים הגדולים והנשמות עצמן ואין צריך לומר [[מלאך|המלאכים]] הן בבחינת גבול ותכלית כי יש גבול להשגתן באור א"ס ב"ה המאיר עליהן בהתלבשות חב"ד כו'. ולכן יש גבול להנאתן שנהנין מזיו השכינה ומתענגין באור ה' כי אין יכולין לקבל הנאה ותענוג בבחינת א"ס ממש שלא יתבטלו ממציאותן ויחזרו למקורן. והנה פרטיות הצמצומים איך ומה אין כאן מקום ביאורם. אך דרך כלל הן הם בחינת הסתר והעלם המשכת האור והחיות שלא יאיר ויומשך לתחתונים בבחינת גילוי להתלבש ולהשפיע בהן ולהחיותם להיות יש מאין. כי אם מעט מזער אור וחיות בכדי שיהיו בבחינת גבול ותכלית שהיא הארה מועטת מאד וממש כלא חשיבי לגבי בחינת הארה בלי גבול ותכלית ואין ביניהם ערך ויחס כלל כנודע פירוש מלת ערך במספרים שאחד במספר יש לו ערך לגבי מספר אלף אלפים שהוא חלק אחד מני אלף אלפים אבל לגבי דבר שהוא בבחינת בלי גבול ומספר כלל אין כנגדו שום ערך במספרים שאפילו אלף אלפי אלפים וריבוא רבבות אינן אפילו כערך מספר אחד לגבי אלף אלפי אלפים ורבוא רבבות אלא כלא ממש חשיבי. וככה ממש היא בחינת ההארה מועטת זו המתלבשת בעולמות עליונים ותחתונים להשפיע בהם להחיותם לגבי ערך אור הגנוז ונעלם שהוא בבחינת א"ס ואינו מתלבש ומשפיע בעולמות בבחינת גילוי להחיותם אלא מקיף עליהם מלמעלה ונקרא [[סובב כל עלמין]]. ואין הפירוש סובב ומקיף מלמעלה בבחינת מקום ח"ו כי לא שייך כלל בחינת מקום ברוחניות. אלא ר"ל סובב ומקיף מלמעלה לענין בחינת גילוי השפעה כי ההשפעה שהוא בבחינת גילוי בעולמות נקראת בשם הלבשה שמתלבשת בעולמות כי הם מלבישים ומשיגים ההשפעה שמקבלים משא"כ ההשפעה שאינה בבחינת גילוי אלא בהסתר והעלם ואין העולמות משיגים אותה אינה נקראת מתלבשת אלא מקפת וסובבת הלכך מאחר שהעולמות הם בבחינת גבול ותכלית נמצא שאין השפעת אור א"ס מתלבש ומתגלה בהם בבחינת גילוי רק מעט מזער הארה מועטת מצומצמת מאד מאד והיא רק כדי להחיותם בבחינת גבול ותכלית. אבל עיקר האור בלי צמצום כל כך נקרא מקיף וסובב מאחר שאין השפעתו מתגלית בתוכם מאחר שהם בבחינת גבול ותכלית. והמשל בזה הנה הארץ הלזו הגשמיות אף שמלא כל הארץ כבודו. והיינו אור א"ס ב"ה כמו שכתוב הלא את ה[[שמים]] ואת הארץ אני מלא נאום ה'. אף על פי כן אין מתלבש בתוכה בבחינת גילוי ההשפעה רק חיות מעט מזער בחינת דומם וצומח לבד וכל אור אין סוף ב"ה נקרא סובב עליה אף שהוא בתוכה ממש. מאחר שאין השפעתו מתגלית בה יותר רק משפיע בה בבחינת הסתר והעלם וכל השפעה שבבחינת הסתר נקרא [[מקיף]] מלמעלה כי [[עלמא דאתכסיא]] הוא למעלה במדרגה מעלמ' דאתגליא ולקרב אל ה[[שכל]] יותר הוא בדרך משל. כמו האדם שמצייר בדעתו איזה דבר שראה או שרואה הנה אף שכל גוף עצם הדבר ההוא וגבו ותוכו ותוך תוכו כולו מצוייר ב[[דעת|דעתו]] ומחשבתו מפני שראהו כולו או שרואהו הנה נקראת דעתו מקפת הדבר ההוא כולו. והדבר ההוא מוקף בדעתו ומחשבתו רק שאינו מוקף בפועל ממש רק בדמיון [[מחשבה|מחשבת]] האדם ודעתו. אבל [[הקב"ה]] דכתיב ביה כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו' הרי מחשבתו ודעתו שיודע כל הנבראים מקפת כל נברא ונברא מראשו ועד תחתיתו ותוכו ותוך תוכו, הכל בפועל ממש. למשל כדור הארץ הלזו, הרי ידיעתו ית' מקפת כל עובי [[כדור הארץ]] וכל אשר בתוכו ותוך תוכו עד תחתיתו, הכל בפועל ממש, שהרי ידיעה זו היא חיות כל עובי כדור הארץ כולו והתהוותו מאין ליש, רק שלא היה מתהוה כמות שהוא עתה בעל גבול ותכלית וחיות מועטת מאד כדי בחינת דומם וצומח. אם לא על ידי צמצומים רבים ועצומים שצמצמו האור והחיות שנתלבש בכדור הארץ להחיותו ולקיימו בבחינת גבול ותכלית, ובבחינת דומם וצומח בלבד, אך ידיעתו ית' המיוחדת במהותו ועצמותו. כי הוא המדע והוא היודע והוא הידוע ובידיעת עצמו כביכול יודע כל הנבראים ולא בידיעה שחוץ ממנו כידיעת ה[[אדם]]. כי כולם נמצאים מאמיתתו ית'. ודבר זה אין ביכולת האדם להשיגו על בוריו וכו'*:{{תניא הגהה|*(כמו שכתב ה[[רמב"ם]] ז"ל והסכימו עמו חכמי ה[[קבלה]], כמו שכתב בפרד"ס מ[[הרמ"ק]] ז"ל וכ"ה לפי קבלת [[האר"י]] ז"ל בסוד ה[[צמצום]] והתלבשות אורות ב[[כלים]] כמש"ל פ"ב):}}הרי ידיעה זו מאחר שהיא בבחינת א"ס אינה נקרא' בשם מתלבשת בכדור הארץ שהוא בעל גבול ותכלית אלא מקפת וסובבת. אף שידיעה זו כוללת כל עביו ותוכו בפועל ממש ומהווה אותו על ידי זה מאין ליש וכמו שביארתי במ"א:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | ||