מסכת ביצה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  22 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר "
מ (החלפת טקסט – "ג"כ" ב־"גם כן")
מ (החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר ")
שורה 17: שורה 17:
אם כי תירוץ זה הוא דווקא לפי הדיעה שהמן לא ירד גם ביום טוב, אך קיימת גם דיעה אחרת{{הערת שוליים|ביצה ב, ב. תוד"ה והיה.}}, ולפי זה מההכרח לומר שאיסור תחומין ביום טוב הוא בכלל מלאכה. כן משמע גם מדברי המהרש"א ב[[כתובות]]{{הערת שוליים|ז, א.}}, שהקשה למה לא התירו תחומין לצורך כשם שהתירו שאר מלאכות גמורות. המהרש"א מסיים את קושייתו "ויש ליישב", ועל פי הסברם של מפרשי המהרש"א כוונתו היא כי ההיתר של מלאכת אוכל נפש היא רק בגוף האוכל נפש, ולא לקרב עצמו אל האוכל נפש.
אם כי תירוץ זה הוא דווקא לפי הדיעה שהמן לא ירד גם ביום טוב, אך קיימת גם דיעה אחרת{{הערת שוליים|ביצה ב, ב. תוד"ה והיה.}}, ולפי זה מההכרח לומר שאיסור תחומין ביום טוב הוא בכלל מלאכה. כן משמע גם מדברי המהרש"א ב[[כתובות]]{{הערת שוליים|ז, א.}}, שהקשה למה לא התירו תחומין לצורך כשם שהתירו שאר מלאכות גמורות. המהרש"א מסיים את קושייתו "ויש ליישב", ועל פי הסברם של מפרשי המהרש"א כוונתו היא כי ההיתר של מלאכת אוכל נפש היא רק בגוף האוכל נפש, ולא לקרב עצמו אל האוכל נפש.
==כפילות משנה==
==כפילות משנה==
בזאת מתרץ הרבי קושיא אחרת: למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להשקות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב ב[[מסכת תמיד]], "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.
בזאת מתרץ הרבי קושיא אחרת: למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להשקות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב ב[[מסכת תמיד]], "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל ה[[בשר]] יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.
=== ביאורים נוספים ===
=== ביאורים נוספים ===


39,916

עריכות

תפריט ניווט