39,916
עריכות
וידוי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "וידוי" ב־"וידוי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
כאשר אדם עובר עבירה הוא יוצר בכך מלאך שגופו וחומרו נעשה מאותיות המחשבה של העבירה וחיותו היא מחיות העבירה, כאשר אדם שב בתשובה הוא עוקר בחרטה שמעומק הלב וקבלה על העתיד את חיות המלאך, ואילו ב[[וידוי]] שהוא באמירת אותיות החטא הוא עוקר את האותיות שהם חומרו של המלאך הרע.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/5b/5b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי]}}. | כאשר אדם עובר עבירה הוא יוצר בכך מלאך שגופו וחומרו נעשה מאותיות המחשבה של העבירה וחיותו היא מחיות העבירה, כאשר אדם שב בתשובה הוא עוקר בחרטה שמעומק הלב וקבלה על העתיד את חיות המלאך, ואילו ב[[וידוי]] שהוא באמירת אותיות החטא הוא עוקר את האותיות שהם חומרו של המלאך הרע.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/5b/5b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי]}}. | ||
==לאחר שמונה עשרה== | |||
[[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/9/78&search=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9F תורת מנחם תשי"ד]}} מקשה, מה הטעם אמירת סלח לנו בשמונה-עשרה ותחנון לאחרי שמונה-עשרה דוקא - שלכאורה היתה צריך להיות אמירת תחנון בתחילת העבודה, כשם שצריך להתוודות על החטא קודם הקרבת ה[[קרבן]]. | |||
וביאר הרבי, כי, דוקא לאחרי העבודה של [[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]] ו[[קריאת שמע]], עד ל[[שמונה עשרה]], שאז היא ה[[דביקות]] עם הבורא, אזי באים להכרה שאותם ענינים שהיו חשובים אצלו עד עתה לענין של [[עבודה]] ו[[מצווה]], הם בגדר ד"מחוי במחוג קמי מלכא", ובמילא, הרי זה "עבירה" שדורשת תשובה! | |||
==ראש השנה== | |||
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] נרשם בין הסדרים של תקיעת שופר: "יתוודה בלחש". | |||
והוראה זו היא רק לבעל תוקע<ref>[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלד. ובח"ב עמ' קעד: משמע בסידור שהכוונה היא לכל אחד ואחד.</ref>. | |||
בסעודת יום א' ד[[ראש השנה|ר"ה]] [[תשכ"ט]] אמר הרבי, שמפורש בשיחת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] שווידוי זה הוא רק ב[[מחשבה]]. ויש לומר הטעם, כדי שלא יהיה הפסק<ref>[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלג רלד. אך בליל ב דר"ה [[תשל"א]] (שם, ב, עמ' קעד) איתא, שמשיחת אדמו"ר הריי"צ משמע שהווידוי צריך להיות בדיבור.</ref>. אין בראש השנה וידוי דברים.. כל ענין התשובה בר"ה הוא כדי שתתקבל ההכתרה.. ולכן אין עניינה בווידוים.. וה'יתוודה בלחש' הוא גם כן ענין געגועים<ref>[[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, כג, עמ' תקיב - ומציין ל[[לקוטי דיבורים]] דלהלן.</ref>. | |||
אודות מעלת ה'יתוודה בלחש' בעת תקיעת שופר מובא בספרי רבותינו: הדרגה הנעלית ביותר שבמדריגות תשובה הגלויה הנקראת [[תשובה תתאה]].. ה'יתוודה בלחש' הוא ה"בכן" מכל עבודת התשובה תתאה שתחילתה בראש חודש אלול.. ה'יתוודה בלחש' זו כבר דרגת הגעגועים שהבן נמשך לאב.. הגעגועים הפנימיים ביותר אל האב. הזמן של תקיעת השופר הוא עת רצון, והזמן של 'יתוודה בלחש' הוא העת רצון שבעת רצון.. שאז היא התאחדות הבן ה[[בעל תשובה]] עם אבינו שבשמים יתברך ויתעלה<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 102 99.</ref>. עוד מובא: עבודת ראש השנה היא בקבלת עול מלכות שמים. בשעת תקיעת שופר התשובה היא מעומקא דליבא, והווידוי בלחש - בשעת תקיעת שופר - הוא השינוי ממהות למהות. ובאם אינו יכול לפעול זאת בעצמו על-ידי עבודתו שלו, יש לו לבקש מה' יתברך שהוא ישנה אותו ממהות למהות<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 31.</ref>. | |||
הווידוי בלחש בפרשיות התקיעת שופר הוא על עניינים כאלו שקודם העבודה הפנימית של ליל ראש השנה ותפילות היום לא חשבם כלל לחטא ועוון.. ואם כן אין לו דרך אחרת להפטר מהם אלא על ידי שינוי ממהות למהות, ועל כך הוא הווידוי בלחש - שיהיה בו שינוי זה ממהות למהות<ref>שם, עמ' 41</ref>. | |||
מקובל מרבי [[שלמה חיים קסלמן]], כמדומה בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שה'יתוודה בלחש' עניינו ציור פני ה[[רב]]. | |||
==זמנים מיוחדים לוידוי== | |||
לפני שהאדם מחזיר את נשמתו יש לו לשוב בתשובה ולהתוודות על חטאיו. | |||
בשעותיו האחרונות של רבי [[אברהם חיים רוזנבוים]] מזקני חסידי חב"ד, ביקש שיביאו לו סידור לומר [[וידוי]]. אחיו הביא לו את [[סידור תורה אור]] ופתח לפניו את סדר אמירת [[וידוי]] לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר [[וידוי]] זה באומרו "זהו [[וידוי]] של [[מתנגדים]]", ובמקום [[וידוי]] אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת ה[[זוהר]] שאומרים בכל ערב שבת. | |||
==יום הכיפורים== | |||
ביום הכיפורים מתוודים פעמים רבות, פעם אחת בערב יום הכיפורים, ועוד 4 פעמים בארבעת מחמשת תפילות יום הכיפורים (חוץ ממנחה). מלבד זאת מתוודים יחד עם הש"ץ בכל תפילות יום הכיפורים (חוץ ממנחה). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||