משתמש:שלום/מלאכת מוחק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
מ (החלפת טקסט – "אע"פ" ב־"אף על פי")
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן")
שורה 1: שורה 1:
'''מלאכת מוחק''' היא אחת ממלאכות שבת וגדרה מחיקת אותיות כתובות על מנת לכתוב במקומם אותיות אחרות.
'''מלאכת מוחק''' היא אחת ממלאכות שבת וגדרה מחיקת אותיות כתובות על מנת לכתוב במקומם אותיות אחרות.


==פסק אדה"ז==
==פסק אדמו"ר הזקן==
הכותב והמוחק על מנת לכתוב במקום שמחק, מאבות מלאכות הן שכן היו כותבין על קרשי המשכן לסימן לידע איזה בן זוגו ופעמים שטעה והיה מוחק מה שכתב וחוזר וכותב במקומו אבל למחוק שלא על מנת לכתוב לא היה במשכן, ואין זו מעין מלאכה כלל.
הכותב והמוחק על מנת לכתוב במקום שמחק, מאבות מלאכות הן שכן היו כותבין על קרשי המשכן לסימן לידע איזה בן זוגו ופעמים שטעה והיה מוחק מה שכתב וחוזר וכותב במקומו אבל למחוק שלא על מנת לכתוב לא היה במשכן, ואין זו מעין מלאכה כלל.


שורה 9: שורה 9:
מדברי סופרים אסור אפילו למחוק שלא על מנת לכתוב, ולכן אסור לשבור עוגה שעשו עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה מפני שהוא מוחק, אבל מותר ליתנה לתינוק לפי שקטן העושה להנאתו א"צ להפרישו.
מדברי סופרים אסור אפילו למחוק שלא על מנת לכתוב, ולכן אסור לשבור עוגה שעשו עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה מפני שהוא מוחק, אבל מותר ליתנה לתינוק לפי שקטן העושה להנאתו א"צ להפרישו.
==ספרים שכתוב בצידי הדפים אותיות==
==ספרים שכתוב בצידי הדפים אותיות==
ספרים שכתוב עליהם אותיות בראשי חודי הדפים יש אוסרין לפתחן בשבת משום מוחק וכן לנעלן משום כותב ואף שאינו מתכוין לכך [[פסיק רישיה]] ולא ימות הוא, ויש מתירין לנעלן לפי שכיון שהאותיות הן כתובות כבר אלא שמחוסרין קריבה בעלמא אין בזה משום כותב כיון שאפשר להקריבן בקל בלי עשיית מעשה חדש הרי הן כמקורבים ועומדים ואינו עושה כלום בקריבה זו וכן מותר לפתחן מטעם זה ואינו כמוחקן כיון שכתיבתן קיימת ואפשר להקריבן בקל והרי הן כמקורבין וכן נוהגין.{{הערה|שוע אדה"ז סי' שמ סעיף ג'}}.
ספרים שכתוב עליהם אותיות בראשי חודי הדפים יש אוסרין לפתחן בשבת משום מוחק וכן לנעלן משום כותב ואף שאינו מתכוין לכך [[פסיק רישיה]] ולא ימות הוא, ויש מתירין לנעלן לפי שכיון שהאותיות הן כתובות כבר אלא שמחוסרין קריבה בעלמא אין בזה משום כותב כיון שאפשר להקריבן בקל בלי עשיית מעשה חדש הרי הן כמקורבים ועומדים ואינו עושה כלום בקריבה זו וכן מותר לפתחן מטעם זה ואינו כמוחקן כיון שכתיבתן קיימת ואפשר להקריבן בקל והרי הן כמקורבין וכן נוהגין.{{הערה|שוע אדמו"ר הזקן סי' שמ סעיף ג'}}.


[[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו על המשניות מביא ראיה ניצחת לכך שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. מכיון שההלכה היא שהכותב שני אותיות בשני ערים על שני דפים חייב הוא, מכיון שהאותיות ראויות להצטרף יחד ואינן מחוסרות אלא כתיבה. ואם כן רואים אנו שקריבה בעלמא אינה נחשבת מעשה לענין שבת. ואם כן הוא הדין להקל, שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו על המשניות מביא ראיה ניצחת לכך שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות. מכיון שההלכה היא שהכותב שני אותיות בשני ערים על שני דפים חייב הוא, מכיון שהאותיות ראויות להצטרף יחד ואינן מחוסרות אלא כתיבה. ואם כן רואים אנו שקריבה בעלמא אינה נחשבת מעשה לענין שבת. ואם כן הוא הדין להקל, שמותר לסגור ספר שכתובים עליו אותיות.
39,916

עריכות

תפריט ניווט