39,916
עריכות
מסירות נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
מ (החלפת טקסט – "{{מבט}}" ב־"קטגוריה:ערכים במבט החסידות") |
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
יסוד עבודת ה' היא לעורר את כח המסירות נפש שבנפש האדם. שדווקא במסירות נפש מתגלית אמתית הקשר שבין יהודי ל[[הקב"ה]] שהיא למעלה מכל הגדרה וגבול, וקיימת אצל כל אחד מישראל ללא חילוק. לכן תחילת היום הוא באמירת: "[[מודה אני]]", גם התחלת חייו של כל יהודי מתחלת בעניין המסירות נפש על ידי ה[[ברית מילה]] שהיא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מילה, סוף פרק א, ובפרק ב הלכה ח.}}: "סכנת נפשות" ודווקא אז היא "תחלת כניסת [[נפש]] זו הקדשה"{{הערה|שלחן ערוך | יסוד עבודת ה' היא לעורר את כח המסירות נפש שבנפש האדם. שדווקא במסירות נפש מתגלית אמתית הקשר שבין יהודי ל[[הקב"ה]] שהיא למעלה מכל הגדרה וגבול, וקיימת אצל כל אחד מישראל ללא חילוק. לכן תחילת היום הוא באמירת: "[[מודה אני]]", גם התחלת חייו של כל יהודי מתחלת בעניין המסירות נפש על ידי ה[[ברית מילה]] שהיא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מילה, סוף פרק א, ובפרק ב הלכה ח.}}: "סכנת נפשות" ודווקא אז היא "תחלת כניסת [[נפש]] זו הקדשה"{{הערה|שלחן ערוך אדמו"ר הזקן, מהדורה בתרא, סוף סימן ד.}} | ||
גם בלידת עם ישראל ב[[יציאת מצרים]] נדרשו קודם לעניין המסירות נפש, שהכריזו בכל ארץ מצריים על זביחת העבודה זרה שלהם בקרבן פסח.{{הערה|ראה פירוש [[רש"י]] ויגש מו, לד. וארא ח, כב.}} גם לפני הגילויים של [[קריעת ים סוף]] היה תחילה המסירות נפש של קפיצה לים,{{הערה|סוטה לז, א.}} ולפני מתן תורה היה ה"כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תאה קבורתכם",{{הערה|מסכת שבת, פח, א.}} שעניינה הוא הרגשת ענין המסירות נפש, שבאופן אחר לא שייך להיות.{{הערה|תורת מנחם, חלק מו, עמוד 144.}} | גם בלידת עם ישראל ב[[יציאת מצרים]] נדרשו קודם לעניין המסירות נפש, שהכריזו בכל ארץ מצריים על זביחת העבודה זרה שלהם בקרבן פסח.{{הערה|ראה פירוש [[רש"י]] ויגש מו, לד. וארא ח, כב.}} גם לפני הגילויים של [[קריעת ים סוף]] היה תחילה המסירות נפש של קפיצה לים,{{הערה|סוטה לז, א.}} ולפני מתן תורה היה ה"כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תאה קבורתכם",{{הערה|מסכת שבת, פח, א.}} שעניינה הוא הרגשת ענין המסירות נפש, שבאופן אחר לא שייך להיות.{{הערה|תורת מנחם, חלק מו, עמוד 144.}} | ||