39,916
עריכות
אשת כהן שנתיחדה עם גוי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי=== | ===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי=== | ||
ואע"פ שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה י"ל כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש. | ואע"פ שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה י"ל כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש. | ||
===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת | ===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת אדמו"ר הזקן והבית שמואל=== | ||
ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל. | ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל. | ||
אלא שבתשובת [[אדמו"ר הזקן]] כתב שלא כדעת הבית שמואל, ומכל מקום סברתו של | אלא שבתשובת [[אדמו"ר הזקן]] כתב שלא כדעת הבית שמואל, ומכל מקום סברתו של אדמו"ר הזקן היא רק משום שסברת רגלים לדבר אומרים רק כשהמצב עצמו מוכיח שאכן התקיים מעשה איסור כמו בסוף מסכת נדרים ששם מקור סברא זו, והרי כאן הלכה בשליחות בעלה ועוד לקחה את אחותה לשומר הגם שמדינא אין זה שמירה, אפשר לא חשיבה עוברת על דת מחמת שהיתה סבורה שאין איסור בזה להתייחד כן בעיר{{הערה|וכעין מ"ש מהרי"ק הובא ב"י סימן כ"ב כיון שפשט הדבר עכשיו כו' ע"ש}}. | ||
ומכל מקום, כאן במקרה כזה שהיחוד היה עם גוי, וגם אומרת טמאה אני, אם כן יש לומר שבנידון כזה | ומכל מקום, כאן במקרה כזה שהיחוד היה עם גוי, וגם אומרת טמאה אני, אם כן יש לומר שבנידון כזה אדמו"ר הזקן גם יודה שאסור, שהרי לא מצינו שידחו את דברי הרא"ם, ואם כן לכאורה יש להחמיר. | ||
==פסק ההלכה== | ==פסק ההלכה== | ||