39,916
עריכות
ברכת הזימון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח
מ (החלפת טקסט – " לחם " ב־" לחם ") |
מ (שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברכת הזימון''' הוא הכינוי להקדמה לברכת המזון כאשר שלושה גברים או יותר אכלו | '''ברכת הזימון''' הוא הכינוי להקדמה לברכת המזון כאשר שלושה גברים או יותר אכלו לחם ביחד. באם יש עשרה אומרים בנוסח גם את שם ה' "[[אלקים]]". | ||
==המצווה== | ==המצווה== | ||
כאשר שלושה גברים יהודים אוכלים | כאשר שלושה גברים יהודים אוכלים לחם ביחד, או אפילו אם רק שניים אכלו לחם ואחד אכל שאר מאכלים, אזי כאשר הם מברכים [[ברכת המזון]], הם לא אומרים רק את הברכות שכסדר, אלא אחד מהם מזמין את שני חבריו להצטרף אליו לברכה, באומרו "'''הב לן ונבריך'''" או "'''רבותי נברך'''". ואצל האשכנזים "'''רבותי מיר וועלן בענטשן'''". האחרים עונים "'''יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם'''". והוא חוזר על הפסוק ואומר "'''ברשות מרנן ורבנן ורבותי נברך שאכלנו משלו'''", וכולם אומרים "'''ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו'''", ולאחר שהוא חוזר על זה מתחילים לברך את ברכת הזן. | ||
באם היו עשרה שאכלו יחד לחם, או אפילו שבעה שאכלו | באם היו עשרה שאכלו יחד לחם, או אפילו שבעה שאכלו לחם ושלושה משאר מאכלים, כאשר הוא מזמין אותם לברך הוא אומר "'''נברך אלקינו שאכלנו משלו'''", וכולם עונים "'''ברוך אלקינו שאכלנו משלו'''". במשנה{{הערה|ברכות ז, ג.}} מובאת מחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לבין רבי עקיבא: שרבי יוסי הגלילי מפרט איך שמוסיפים לומר עוד שם של ה' במאה ובאלף וכו', אולם רבי עקיבא סובר שזה כמו בבית הכנסת, שברגע שיש מניין, זה לא משנה כמה יהיו, תמיד יתפללו באותו נוסח, וכן גם כאן. | ||
כאשר אדם שלא אכל נקלע למקום שבו מזמנים עליו לענות גם כן: "'''ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד'''". ובאם היה זה זימון בעשרה, עליו לומר "'''ברוך אלקינו ומבורך'''". | כאשר אדם שלא אכל נקלע למקום שבו מזמנים עליו לענות גם כן: "'''ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד'''". ובאם היה זה זימון בעשרה, עליו לומר "'''ברוך אלקינו ומבורך'''". | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ההלכה אומרת, שאם היו במקום רק שלושה אנשים אסור לאחד מהם ללכת בלא זימון, כיוון שאסור לגרום לביטול הזימון. ובפרט אם היו עשרה, שאז אם הוא ילך הוא יבטל הזכרת שם שמיים. אך אם בכל זאת אחד הלך, בשלושה אפשר לזמן גם אם הוא רק שומע, ובעשרה צריך שישב עמהם לשולחן בשעת הברכה. | ההלכה אומרת, שאם היו במקום רק שלושה אנשים אסור לאחד מהם ללכת בלא זימון, כיוון שאסור לגרום לביטול הזימון. ובפרט אם היו עשרה, שאז אם הוא ילך הוא יבטל הזכרת שם שמיים. אך אם בכל זאת אחד הלך, בשלושה אפשר לזמן גם אם הוא רק שומע, ובעשרה צריך שישב עמהם לשולחן בשעת הברכה. | ||
אם אחד מהסועדים כבר בירך ברכת המזון, עדיין אפשר לצרפו לזימון באם הוא אכל | אם אחד מהסועדים כבר בירך ברכת המזון, עדיין אפשר לצרפו לזימון באם הוא אכל לחם או שאר דברים שמברכים עליהם "ברכה מעיין שלוש"; אבל אם הוא אכל דבר שמברכים לאחריו "בורא נפשות", אי אפשר לצרפו לזימון אם כבר בירך. | ||
===המזמן=== | ===המזמן=== | ||