מעלי קבצים, highauser, מנטרים
2,985
עריכות
(←ברוכים הבאים: פסקה חדשה) |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' {{קריצה}}). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו"ר הרש"ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC) | ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' {{קריצה}}). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו"ר הרש"ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC) | ||
:תודה על הקבלת פנים החמה! השם שבחרתי לניק שלי הוא בגדר הררים התלויים בשערה והרבה סודות התורה מרומזים בה. אך הנסתרות לה' אלוקינו ומה שניתן לגלות הוא ש'''א.''' "שף" הוא ר"ת של שמי הקדוש ושם משפחתי (אם אתה אכן מי שאני חושב שאתה אז תדע שאני זה מי שאתה חושב שאני...). '''ב.''' לרמז אשר אינני מסוגל לשבת במקום אחד אלא כלשון המדרש "קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל". '''ג.''' כפי ששיערת זה רכן רומז שאני תושב השכונה. '''ד.''' לרמז אשר אני נמנה על נאמני בית חיינו. ועוד הרבה הרבה טעמים. | |||
:בנוגע למה שכתבתי על הציונות אז ככה, הדיעה הרווחת כיום בחב"ד שזה שיש מדינה זהו ענין של בדיעבד והצלת נפשות ולא ענין של לכתחילה (ולהרבה, אף החזרת שטחים אסורה רק מטעם פקו"נ). אולם מעיון קל בדברי רבינו נראה שלא כך הם פני הדברים וזה שהארץ היא בידי ישראלים הוא ענין טוב, ויתירה מזו אף ענין של אתחלתא דגאולה. ישנו סיפור שא' (שכחתי מי, אבדוק זאת) שאל את אדמו"ר הקודם בזמן קום המדינה אם זהו ענין של גאולה, ואמר אחרי מחשבה "רעדן טאר מען ניט, אבער טראכטן מעג מען". ולענ"ד הביאור הוא שאם מסתכלים על זה כהגאולה, היינו שכל הגאולה היא גאולה "טכנית" הרי בודאי שח"ו לומר כן, אך אם מסתכלים על הגאולה ככלל ושכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגח"פ (היינו שמסתכלים על הגאולה ע"פ אחו"ק תנש"א ובכלל שיחות נ"א-נ"ב) הרי שבודאי ש'''כל''' מאורע שקורה בעולם הוא בגדר "אתחלתא דגאולה" ובודאי אירוע כה משמעותי כהקמת ממשלה יהודית בארץ ישראל. | |||
:כן הדבר גם בנוגע למנהיגי המדינה, אשר בחב"ד מקובל לחשוב עליהם כעל בעלי תפקיד 'טכני' בלבד, אך לכאורה דעת הרבי היא שהם (סוג של) מנהיגי עם ישראל וע"ד 'נשיא שבט' וד"ל. זו רק דעתי, ואשמח לשמוע דיעות אחרות. |