מגילת רות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  19 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – " יהי' " ב־" יהיה "
מ (החלפת טקסט – "כו"כ" ב־"כמה וכמה")
מ (החלפת טקסט – " יהי' " ב־" יהיה ")
שורה 12: שורה 12:
כאשר לומד תורה ואינו מבין - אין לו להתפלא על כך, שכן, למה יוכל להבין את התורה? איזו שייכות יש לשכל אנושי להשיג חכמתו של הקב"ה?! אדרבה: החידוש הוא בכך שלמרות זאת נתן [[הקב"ה]] את התורה במתנה למטה. ולכן, כדי שיוכל לקבל ולהשיג את התורה - צריך להתפלל להקב"ה.
כאשר לומד תורה ואינו מבין - אין לו להתפלא על כך, שכן, למה יוכל להבין את התורה? איזו שייכות יש לשכל אנושי להשיג חכמתו של הקב"ה?! אדרבה: החידוש הוא בכך שלמרות זאת נתן [[הקב"ה]] את התורה במתנה למטה. ולכן, כדי שיוכל לקבל ולהשיג את התורה - צריך להתפלל להקב"ה.


על דרך זה מצינו בזהר{{הערה|ח"א קצט, ב. חלק ב' סב, ב. וראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 99. וש"נ.}}, ש[[רב המנונא סבא]], למרות שהיה לו לחם לאכול, לא היה אוכל עד שהתפלל על מזונו. ולכאורה, בשעה שהאוכל ערוך ומוכן לפניו על השולחן - מה שייך לבקש ש[[הקב"ה]] יתן לו, הרי כבר יש לו? והביאור בזה - שקודם שמתפלל ל[[הקב"ה]] אין האוכל שייך אליו, כך, שאין לו אוכל, וכדי שהאוכל יהי' שייך אליו - הרי זה רק על ידי התפלה.
על דרך זה מצינו בזהר{{הערה|ח"א קצט, ב. חלק ב' סב, ב. וראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 99. וש"נ.}}, ש[[רב המנונא סבא]], למרות שהיה לו לחם לאכול, לא היה אוכל עד שהתפלל על מזונו. ולכאורה, בשעה שהאוכל ערוך ומוכן לפניו על השולחן - מה שייך לבקש ש[[הקב"ה]] יתן לו, הרי כבר יש לו? והביאור בזה - שקודם שמתפלל ל[[הקב"ה]] אין האוכל שייך אליו, כך, שאין לו אוכל, וכדי שהאוכל יהיה שייך אליו - הרי זה רק על ידי התפלה.


ואם ב[[מזון]] גשמי כך - על אחת כמה וכמה שכן הוא בתורה, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה. זהו "שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני": הכוונה ב"עוני" - אינה לעוני בגשמיות, שהרי ר"א בן חרסום זכה לתורה אף שהי' [[עשירות|עשיר]] גדול (כנ"ל סי"ח), אלא הכוונה היא לענין העוני ברוחניות, דהיינו, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה, ואין זה אלא שנותנים לו מלמעלה, וע"י ידיעה והכרה זו - התורה מתקיימת אצלו.
ואם ב[[מזון]] גשמי כך - על אחת כמה וכמה שכן הוא בתורה, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה. זהו "שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני": הכוונה ב"עוני" - אינה לעוני בגשמיות, שהרי ר"א בן חרסום זכה לתורה אף שהי' [[עשירות|עשיר]] גדול (כנ"ל סי"ח), אלא הכוונה היא לענין העוני ברוחניות, דהיינו, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה, ואין זה אלא שנותנים לו מלמעלה, וע"י ידיעה והכרה זו - התורה מתקיימת אצלו.

תפריט ניווט