יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.

כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.