מלאכת קושר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  18 בספטמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
בהמשך מוכיח הצמח צדק מדבריו של ה[[רא"ם]] המובאים בדברי ה[[מרדכי (פוסק)|מרדכי]], שאין חייבים על אלא קשר שוודאי שישאר. ומבאר הצמח צדק שכונת הרא"ם היא להוציא מיד הסברא שיש לפעמים קשר שבפשטות עומדים להתירו (כקשר של מנעל) אלא שיתכן שבדרך רחוק ישאר קשר של קיימא. ואמנם באופן זה אינו נקרא קשר של קיימא, אלא רק באופן שבפשטות עתיד הדבר להשאר.
בהמשך מוכיח הצמח צדק מדבריו של ה[[רא"ם]] המובאים בדברי ה[[מרדכי (פוסק)|מרדכי]], שאין חייבים על אלא קשר שוודאי שישאר. ומבאר הצמח צדק שכונת הרא"ם היא להוציא מיד הסברא שיש לפעמים קשר שבפשטות עומדים להתירו (כקשר של מנעל) אלא שיתכן שבדרך רחוק ישאר קשר של קיימא. ואמנם באופן זה אינו נקרא קשר של קיימא, אלא רק באופן שבפשטות עתיד הדבר להשאר.
==להלכה==
==להלכה==
פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.
פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן שיז: הקושר והמתיר הן מאבות מלאכות שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהן שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן.


ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואע"פ שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.  
ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים, וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו, ואע"פ שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו, ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו, אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורה ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן ואסור בין לקשרו בין להתירו.  
39,916

עריכות

תפריט ניווט