12,050
עריכות
שכירות בתים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ה[[תרומות הדשן]] מביא את דברי התוספות כראיה מוחלטת שלא קיים קנין לגבי שכירות. אך לאור האמור בשם השיטה מקובצת, הצמח צדק מתפלא על הראיה ודוחה אותה. ראיה נוספת הוא מביא מדברי המהרש"ל הקובע שלא קיים דין מצרנות בשכירות. גם ראיה זו דוחה הצמח צדק בטענה שדין מצרנות קשור לקנין מכר מוחלט, אבל לפי דברי השיטה מקובצת בשכירות יש "קנין השתמשות" שלגביו אכן לא שייך דין מצרנות, אבל מכל מקום קנין הוא. | ה[[תרומות הדשן]] מביא את דברי התוספות כראיה מוחלטת שלא קיים קנין לגבי שכירות. אך לאור האמור בשם השיטה מקובצת, הצמח צדק מתפלא על הראיה ודוחה אותה. ראיה נוספת הוא מביא מדברי המהרש"ל הקובע שלא קיים דין מצרנות בשכירות. גם ראיה זו דוחה הצמח צדק בטענה שדין מצרנות קשור לקנין מכר מוחלט, אבל לפי דברי השיטה מקובצת בשכירות יש "קנין השתמשות" שלגביו אכן לא שייך דין מצרנות, אבל מכל מקום קנין הוא. | ||
===המסקנא ההלכתית=== | ===המסקנא ההלכתית=== | ||
למסקנא מביא הצמח צדק את דברי הרשב"א שכותב בתשובותיו{{הערה|סי' אלף כ"ח באריכות}}, וז"ל שאלת ראובן השכיר בית לשמעון לשנה והחזיק בבית ודר בו ומת שמעון תוך הזמן והיורש אומר לו ביתך איני רוצה ושכירות איני משלם אלא לפי חשבון שדר בו אבי, הדין עם מי נ"ל שהדבר ברור שהדין עם המשכיר כו', דשכירות כמכר הוא לימי שכירותו כו', ולא מחמת דירתו ממש מתחייב הוא לו אלא מפני שמכר לו ביתו לשנה שאם ירצה לדור בו הוא או הבא מכחו יעשה, ואם ירצה לסגור הדלת בעדו ובעד ביתו ושלא ידור שם לעולם יעשה, ואילו קנה בית ונתחייב בדמיו ומת קודם שידור שם הנטען בזה טענת אונס, ונאמר זה באמת לא קנה בתים אלו אלא כדי שידור בהם, או שאמר כן קודם שיקנה הנאמר בזה הרי נאנס ולא דר ונתבטל המכר וכענין שאמרו באדעתא למיסק ל[[ארץ ישראל]], אלא שזה קנה כדי שישתמשו בו הוא ובניו אחריו וכן זה כו'. גם אם באו בטענה שישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכל יום ויום מתחייב כנגד אותו יום כו', אפי' כן אין טעם בזה כלום דמכל מקום אין השוכר רשאי לצאת בכל יום ויום ולחשוב עמו לשעות, אלא מחוייב הוא שלא להניח לו לפני זה עד זמנו ואפי' באומר לו טרח להביא דיורין אחרים לאו כל כמיניה, דאדרבה במשכיר סתם שנה שנה אין השוכר רשאי להניח לו ביתו, אלא אם כן הודיעו תחלה לפי מה שהוא בית או חנות או מקומה כמוזכר בפרק השואל עכ"ל. | למסקנא מביא הצמח צדק את דברי [[הרשב"א]] שכותב בתשובותיו{{הערה|סי' אלף כ"ח באריכות}}, וז"ל שאלת ראובן השכיר בית לשמעון לשנה והחזיק בבית ודר בו ומת שמעון תוך הזמן והיורש אומר לו ביתך איני רוצה ושכירות איני משלם אלא לפי חשבון שדר בו אבי, הדין עם מי נ"ל שהדבר ברור שהדין עם המשכיר כו', דשכירות כמכר הוא לימי שכירותו כו', ולא מחמת דירתו ממש מתחייב הוא לו אלא מפני שמכר לו ביתו לשנה שאם ירצה לדור בו הוא או הבא מכחו יעשה, ואם ירצה לסגור הדלת בעדו ובעד ביתו ושלא ידור שם לעולם יעשה, ואילו קנה בית ונתחייב בדמיו ומת קודם שידור שם הנטען בזה טענת אונס, ונאמר זה באמת לא קנה בתים אלו אלא כדי שידור בהם, או שאמר כן קודם שיקנה הנאמר בזה הרי נאנס ולא דר ונתבטל המכר וכענין שאמרו באדעתא למיסק ל[[ארץ ישראל]], אלא שזה קנה כדי שישתמשו בו הוא ובניו אחריו וכן זה כו'. גם אם באו בטענה שישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכל יום ויום מתחייב כנגד אותו יום כו', אפי' כן אין טעם בזה כלום דמכל מקום אין השוכר רשאי לצאת בכל יום ויום ולחשוב עמו לשעות, אלא מחוייב הוא שלא להניח לו לפני זה עד זמנו ואפי' באומר לו טרח להביא דיורין אחרים לאו כל כמיניה, דאדרבה במשכיר סתם שנה שנה אין השוכר רשאי להניח לו ביתו, אלא אם כן הודיעו תחלה לפי מה שהוא בית או חנות או מקומה כמוזכר בפרק השואל עכ"ל. | ||
מכח כל זאת הוא מסיק להלכה למעשה כדברי [[הרמ"א]] {{הערה|סי' של"ד סעיף א' בהג"ה}} שכתב "מי ששכר בית לדור בו ומת בתוך זמן השכירות אין (היורשי' כ"ה במרדכי ובתשו' מהר"מ ד"פ סי' תתר"ב) צריך לשלם לו רק מה שדר בו", ולמרות שהרמ"א מביא שם דעה חולקת, לאור כל הראיות הנ"ל מכריע הצמח צדק כדעה ראשונה. | מכח כל זאת הוא מסיק להלכה למעשה כדברי [[הרמ"א]] {{הערה|סי' של"ד סעיף א' בהג"ה}} שכתב "מי ששכר בית לדור בו ומת בתוך זמן השכירות אין (היורשי' כ"ה במרדכי ובתשו' מהר"מ ד"פ סי' תתר"ב) צריך לשלם לו רק מה שדר בו", ולמרות שהרמ"א מביא שם דעה חולקת, לאור כל הראיות הנ"ל מכריע הצמח צדק כדעה ראשונה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||