12,050
עריכות
ספריית אגודת חסידי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "כ"ק " ב־""
מ (החלפת טקסט – "ירושה " ב־"ירושה ") |
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים. | *אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים. | ||
*ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של | *ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
*גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו. | *גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו. | ||
*אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל | *אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל אדמו"ר מוהריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו. | ||
*ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים. | *ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן. | עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן. | ||
מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית | מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה. | ||
אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. | אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]]. | בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]]. | ||
בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו. | |||
אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל | אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור. | ||
על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי | על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו"ר [[הצמח צדק]] - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי [[אדמו"ר המהר"ש]] - אחר הסתלקותו. | ||
רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. | רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס. | ||
== אוסף שניאורסון== | == אוסף שניאורסון== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
[[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה. | [[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה. | ||
בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות | בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבא. | ||
במשך השנים פעל והשתדל | במשך השנים פעל והשתדל אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם. | ||
כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים. | כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==אוסף אדמו"ר הריי"צ== | ==אוסף אדמו"ר הריי"צ== | ||
באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ד]], התחיל | באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ד]], התחיל אדמו"ר מוהריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים. | בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
==אוסף [[הרבי]]== | ==אוסף [[הרבי]]== | ||
מיד כשהגיע הרבי לנ. י. בקיץ תש"א, מונה על ידי | מיד כשהגיע הרבי לנ. י. בקיץ תש"א, מונה על ידי חותנו אדמו"ר מוהריי"צ לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". הרבי בנה אז אוסף ספרים ב[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך. | ||
אחרי הסתלקות | אחרי הסתלקות אדמו"ר מוהריי"צ, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות חב"ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל. | ||
בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת. | בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת. | ||
במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של | במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו"ר מוהריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבית הסמוך ל770. | ||
בשנים תשמ"ו-ז התקיים [[משפט הספרים]] בו טען נכד | בשנים תשמ"ו-ז התקיים [[משפט הספרים]] בו טען נכד אדמו"ר מוהריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית אגודת חסידי חב"ד. | ||
אחרי נצחון הספריה במשפט, הכריז הרבי על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים. | אחרי נצחון הספריה במשפט, הכריז הרבי על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד. | במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד. | ||
הדבר התחיל בתקופת נשיאות | הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו"ר הזקן, בשעה ש[[אדמו"ר הזקן]] עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש | ||
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד | מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד | ||
של תורת חסידות חב"ד. | של תורת חסידות חב"ד. | ||
אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - | אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד. | ||
מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם | מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם | ||