ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 180 בתים ,  14 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "כ"ק " ב־""
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ")
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
שורה 5: שורה 5:
==יום הולדת [[הצמח צדק]]==
==יום הולדת [[הצמח צדק]]==


כ"ט אלול, יום הולדת את כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט ב[[אלול]] ערב ראש השנה.
כ"ט אלול, יום הולדת את [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט ב[[אלול]] ערב ראש השנה.


בכל ערב ראש השנה, נהג הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס' השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 162.</ref>.
בכל ערב ראש השנה, נהג הוד אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס' השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 162.</ref>.


בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. [[התוועדות]] זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש השנה.
בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. [[התוועדות]] זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש השנה.
שורה 13: שורה 13:
==קבלת הידור==
==קבלת הידור==


כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.


==השתטחות ==
==השתטחות ==


נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[ציון]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] <ref>ספר המנהגים.</ref>.
נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]] <ref>ספר המנהגים.</ref>.


הרבי היה בא ל[[האוהל|אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].
הרבי היה בא ל[[האוהל|אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].
שורה 30: שורה 30:


==[[פדיון נפש]] בערב ראש השנה==
==[[פדיון נפש]] בערב ראש השנה==
בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד כ"ק ה[[אדמו"ר]] המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל לכ"ק האדמו"ר קודם ראש-השנה<ref>ספר המנהגים</ref>.
בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד ה[[אדמו"ר]] המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל להאדמו"ר קודם ראש-השנה<ref>ספר המנהגים</ref>.


====אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב====
====אצל אדמו"ר הרש"ב====
בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים<ref>ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 1</ref>. בערב ר"ה, אחרי תפלת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לכ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.</ref>.
בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים<ref>ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 1</ref>. בערב ר"ה, אחרי תפלת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו"ר הרש"ב<ref>[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.</ref>.


בערב ראש השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע לדלת, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע נכנס עמו פנימה...
בערב ראש השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע לדלת, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע נכנס עמו פנימה...
שורה 39: שורה 39:
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref>
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref>


====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====
====אצל אדמו"ר הריי"צ====
בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרב ר"י פייגין. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>.
בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרב ר"י פייגין. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>.


בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א<ref>קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>.
בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א<ref>קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>.


====אצל הרבי====
====אצל הרבי====
שורה 66: שורה 66:
החסידים מוסרים 'פ"נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ"נ הכללי'.
החסידים מוסרים 'פ"נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ"נ הכללי'.


בעת קבלת ה'פ"נ הכללי' נוהג כ"ק האדמו"ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>ספר המנהגים</ref>.
בעת קבלת ה'פ"נ הכללי' נוהג האדמו"ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>ספר המנהגים</ref>.


====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====
====אצל אדמו"ר הריי"צ====
בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ"ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי"צ] שליט"א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים. הרביאומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה<ref>קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>
בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ"ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי"צ] שליט"א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים. הרביאומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה<ref>קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>


שורה 75: שורה 75:
ובספר השיחות תש"ד<ref>עמ' 2</ref> נדפסו הדברים שאמר "אחר מסירת הפ"נ הכללי מזקני אנ"ש והתמימים", ו"אחרי מסירת הפ"נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ"ש בפרט, שמעבר לים".
ובספר השיחות תש"ד<ref>עמ' 2</ref> נדפסו הדברים שאמר "אחר מסירת הפ"נ הכללי מזקני אנ"ש והתמימים", ו"אחרי מסירת הפ"נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ"ש בפרט, שמעבר לים".


בספר השיחות תש"ה<ref>עמ' 2</ref>: בעת שמסרו אנ"ש לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל כ"ק אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...
בספר השיחות תש"ה<ref>עמ' 2</ref>: בעת שמסרו אנ"ש לאדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...


בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref>  
בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref>  


[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לכ"ק אדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי: "זו הפעם היחידה שענה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"<ref>ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17</ref>.
[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לאדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי: "זו הפעם היחידה שענה מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"<ref>ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17</ref>.


====אצל הרבי====
====אצל הרבי====
שורה 86: שורה 86:
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי...<ref>קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref>
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי...<ref>קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref>


זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ"נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ"נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל כ"ק אדמו"ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים זי"ע יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה<ref>בטאון חב"ד, יג [תשי'"ז], עמ' לג</ref>
זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ"נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ"נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו"ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים זי"ע יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה<ref>בטאון חב"ד, יג [תשי'"ז], עמ' לג</ref>


בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ"נ' רק הזקנים מאנ"ש<ref>שם</ref>
בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ"נ' רק הזקנים מאנ"ש<ref>שם</ref>
שורה 93: שורה 93:


==עיון בפירוש המלות דראש השנה==
==עיון בפירוש המלות דראש השנה==
הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה - ובפרט בימים הנוראים - יעבור תחילה על התפילות, ובפרט הפיוטים, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. ואף אם עשה כזה לפני שנה, הנה יעשה ככה גם בכל שנה קודם שיורד לפני התיבה בתור ש"ץ<ref>אגרות קודש כ"ק אדמו"ר יא, עמ' טז</ref>.
הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה - ובפרט בימים הנוראים - יעבור תחילה על התפילות, ובפרט הפיוטים, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. ואף אם עשה כזה לפני שנה, הנה יעשה ככה גם בכל שנה קודם שיורד לפני התיבה בתור ש"ץ<ref>אגרות קודש אדמו"ר יא, עמ' טז</ref>.


הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו - הן של התפילה והן של הפיוטים - בימים שלפניהם<ref>שם, ז. עמ' שסג</ref>.
הוראת מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו - הן של התפילה והן של הפיוטים - בימים שלפניהם<ref>שם, ז. עמ' שסג</ref>.


ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>.
ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>.
שורה 116: שורה 116:
ברכות הדלקת הנרות דראש השנה: "של יום הזכרון", "שהחיינו"<ref>ספר המנהגים</ref>.
ברכות הדלקת הנרות דראש השנה: "של יום הזכרון", "שהחיינו"<ref>ספר המנהגים</ref>.


בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה.. "של יום הזכרון", הנה זה היה קשה לי.. כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדלקת הנרות. ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) עם הרה"ג הר"י רפלוביץ מקרמנצוג.. והשיב כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] שצריכים לומר "יום הזכרון". וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב. ואולי הטעם, דמדמינן לקידוש ולהפטרה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבנוו, ומעשה רב<ref>אגרות קודש כ"ק אדמו"ר ו, עמ' קכה</ref>.
בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה.. "של יום הזכרון", הנה זה היה קשה לי.. כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדלקת הנרות. ושאלתי את פי מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. ואמר לי אשר פלפל בזה אדמו"ר (מוהרש"ב) עם הרה"ג הר"י רפלוביץ מקרמנצוג.. והשיב אדמו"ר [מוהרש"ב] שצריכים לומר "יום הזכרון". וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב. ואולי הטעם, דמדמינן לקידוש ולהפטרה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבנוו, ומעשה רב<ref>אגרות קודש אדמו"ר ו, עמ' קכה</ref>.


שקו"ט בזה - עפ"י סיפורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] - הרב רפאלאוויטש מקרעמעגטשוג עם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב). וכ"ק אדמו"ר אמר לו שזהו מעשה רב דבית רבי<ref>שם ח"ג, עמ' קמ</ref>.
שקו"ט בזה - עפ"י סיפורו של מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] - הרב רפאלאוויטש מקרעמעגטשוג עם אדמו"ר (מוהרש"ב). ואדמו"ר אמר לו שזהו מעשה רב דבית רבי<ref>שם ח"ג, עמ' קמ</ref>.


המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש<ref>ספר המנהגים</ref>.
המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש<ref>ספר המנהגים</ref>.


==תפלת מנחה==
==תפלת מנחה==
כשהיה הוד כ"ק [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך כ"ק רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.</ref>.
כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.</ref>.


הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהילים]] (בס' [[תהילים]] עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ' 248.</ref>.
הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהילים]] (בס' [[תהילים]] עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ' 248.</ref>.

תפריט ניווט