עשרה בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 18 בתים ,  14 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "כ"ק " ב־""
מ (החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה ")
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
שורה 11: שורה 11:
   
   
=== [[שחרית]] ===
=== [[שחרית]] ===
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם ב[[שחרית]] (בחזרת הש"ץ) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אח"כ) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}} ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם ב[[שחרית]] (בחזרת הש"ץ) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אח"כ) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}} ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.


סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' (הישן) עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש.  
סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' (הישן) עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש.  
שורה 17: שורה 17:
אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ווידוי כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם היתה בזה הוראה כדלהלן:  
אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ווידוי כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם היתה בזה הוראה כדלהלן:  


"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי כ"ק אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה).  
"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה).  


לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר קדיש אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי היתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}}
לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר קדיש אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי היתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}}
שורה 23: שורה 23:
אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו.  
אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו.  


המנהג לאומרן אחרי שמונה-עשרה, בסדר דלהלן{{הערה|1=ע"פ לוח כולל-חב"ד, ספר-המנהגים עמ' 53, ו'ליקוט טעמים ומקורות' מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הנדפס בסוף 'סדר הסליחות על-פי מנהג חב"ד'.}}  
המנהג לאומרן אחרי שמונה-עשרה, בסדר דלהלן{{הערה|1=ע"פ לוח כולל-חב"ד, ספר-המנהגים עמ' 53, ו'ליקוט טעמים ומקורות' מאדמו"ר נשיא דורנו הנדפס בסוף 'סדר הסליחות על-פי מנהג חב"ד'.}}  


אשמנו / א-ל ארך אפים / נפילת אפיים / כי עם ה' / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אזכרה / א-ל מלך{{הערה|1בסידור 'תורה אור' עמ' 372, בסליחות דשני וחמישי, תענית ציבור וכו' - נדפס בו "כמו שהודעת", וכן צולם בסידורי תהלת ה' הישנים (וכ"ה בסליחות שבסידורים: סידור ונציא רפ"ד (סה, ב), סידור האריז"ל לר' אשר (ק, א), יעב"ץ, עבודת ישראל ואוצר התפילות). ואילו ב'מחזור השלם' וב'סליחות - מנהג חב"ד' (כבסידור האריז"ל להר"ש מרשקוב (קד, א)), נדפס תמיד "כהודעת". בגיליונות קודמים של לוח זה כתבנו לתקן זאת גם בסליחות שבסידורים, וכן תוקן בסידורי 'תהלת ה'' החדשים בהוצאת קה"ת ארה"ק, אך העירונו שבהקלטות מתפילת הרבי בסליחות לעשרה בטבת ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת" (התזת השי"ן במבטא רבינו ניכרת למדי), ויש לבדוק בשאר התעניות, ובפרט בצום גדליה - שפרטיו, כדברי הרבי, נלמדו מסדר שאר התעניות, ובכל-זאת נדפס בו "כהודעת".}}/ אלקים באו גויים / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אבן הראשה / א-ל מלך / אבותי כי בטחו{{הערה|1=פיוט מסוג 'פזמון'. בסוף 'פזמון' "ברובם המכריע של סליחות הנדפסות - חוזרים חלק מחרוז הראשון בין חרוז לחברו" ורק בסוף הפיוט חוזרים את כל החרוז הראשון (הערה 4 ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנ"ל), אך במראות-קודש מעשרה בטבת [[תשמ"ט]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון בין בית לבית.}} / א-ל מלך / זכור רחמיך{{הערה|1סידור תהילת ה' עמ' 347. וצ"ל בו "פקדנו בישועתך" בלא ו', כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|1=פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל. אחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / הרשענו ופשענו16{{הערה|1מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו..." כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה.}} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך / עננו ה' עננו / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|1=במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז). לפעמים החל הרבי לנגן זאת מהבבא השניה (בתנועת שמחה) של הניגון ('דיוקנו של חסיד', עמ' קנ - יומן הרה"ח רצ"ה גאנזבורג מליל א' דסליחות תש"כ).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך18{{הערה|1=כולו יחדיו ש"ץ וקהל מתחילה ועד סוף. במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר'].
אשמנו / א-ל ארך אפים / נפילת אפיים / כי עם ה' / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אזכרה / א-ל מלך{{הערה|1בסידור 'תורה אור' עמ' 372, בסליחות דשני וחמישי, תענית ציבור וכו' - נדפס בו "כמו שהודעת", וכן צולם בסידורי תהלת ה' הישנים (וכ"ה בסליחות שבסידורים: סידור ונציא רפ"ד (סה, ב), סידור האריז"ל לר' אשר (ק, א), יעב"ץ, עבודת ישראל ואוצר התפילות). ואילו ב'מחזור השלם' וב'סליחות - מנהג חב"ד' (כבסידור האריז"ל להר"ש מרשקוב (קד, א)), נדפס תמיד "כהודעת". בגיליונות קודמים של לוח זה כתבנו לתקן זאת גם בסליחות שבסידורים, וכן תוקן בסידורי 'תהלת ה'' החדשים בהוצאת קה"ת ארה"ק, אך העירונו שבהקלטות מתפילת הרבי בסליחות לעשרה בטבת ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת" (התזת השי"ן במבטא רבינו ניכרת למדי), ויש לבדוק בשאר התעניות, ובפרט בצום גדליה - שפרטיו, כדברי הרבי, נלמדו מסדר שאר התעניות, ובכל-זאת נדפס בו "כהודעת".}}/ אלקים באו גויים / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אבן הראשה / א-ל מלך / אבותי כי בטחו{{הערה|1=פיוט מסוג 'פזמון'. בסוף 'פזמון' "ברובם המכריע של סליחות הנדפסות - חוזרים חלק מחרוז הראשון בין חרוז לחברו" ורק בסוף הפיוט חוזרים את כל החרוז הראשון (הערה 4 ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנ"ל), אך במראות-קודש מעשרה בטבת [[תשמ"ט]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון בין בית לבית.}} / א-ל מלך / זכור רחמיך{{הערה|1סידור תהילת ה' עמ' 347. וצ"ל בו "פקדנו בישועתך" בלא ו', כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|1=פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל. אחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / הרשענו ופשענו16{{הערה|1מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו..." כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה.}} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך / עננו ה' עננו / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|1=במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז). לפעמים החל הרבי לנגן זאת מהבבא השניה (בתנועת שמחה) של הניגון ('דיוקנו של חסיד', עמ' קנ - יומן הרה"ח רצ"ה גאנזבורג מליל א' דסליחות תש"כ).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך18{{הערה|1=כולו יחדיו ש"ץ וקהל מתחילה ועד סוף. במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר'].

תפריט ניווט