תומכי תמימים ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "כ"ק " ב־""
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
שורה 2: שורה 2:
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.


נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד [[אדמו"ר הריי"צ]].


סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכולת יותר נערכה בשנת [[תשנ"א]] עם הוצאתו לאור של חלק א' ב[[ספר התמימים]].
סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכולת יותר נערכה בשנת [[תשנ"א]] עם הוצאתו לאור של חלק א' ב[[ספר התמימים]].
שורה 14: שורה 14:
==מעבר הישיבה מליובאוויטש==
==מעבר הישיבה מליובאוויטש==


בשנת [[תרע"ח]] נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם "תלמידי האולם (ה"[[זאל]]")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר [[סמולנסק]], על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.
בשנת [[תרע"ח]] נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם "תלמידי האולם (ה"[[זאל]]")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר [[סמולנסק]], על רצונו של אדמו"ר מהורש"ב שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==