יוחנן סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

|שם=יוחנן סופר

|כינוי=האדמו"ר מערלוי

|תיאור= האדמו"ר אצל [[הרבי]], [[תשמ"ט]]

|תאריך לידה=[[י"ג בטבת]] [[תרפ"ג]]

|מקום פטירה= [[ירושלים]]

|מקום פעילות=[[ירושלים]]

|רבותיו= אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק

|חיבוריו= אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים

|השתייכות=[[שושלת ערלוי|ערלוי]]

}}

==תולדות חיים==

רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ורבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.

נפטר ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]], כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.

בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}.

==במאבק למען שלימות הארץ==

בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.

==משפחתו==

*בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי

*בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי

*בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" ב[[צפת]]

*[[שיח שרפי קודש]]

*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצוניים ==

{{הערות שוליים}}

{{חצרות}}

{{מיון רגיל: סופר, יוחנן}}

[[קטגוריה:גאב"דים]]