המלווה על המשכון: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ישבע ויטול את מעותיו דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר יכול הוא שיאמר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד המשכון אבדו מעותיך אבל המלוה אלף זוז בשטר והניח משכון בידו דברי הכל אבד המשכון אבדו מעותיו}}.

==דברי הגמרא==

לאחר שהמשנה עצמה מחלקת בין הלוואה שבשטר שבה המשכון הוא ללא ספק רק לצורך גבייה וממילא השומר עליו הוא שומר שכר, מוסיפה הגמרא שני חילוקים נוספים:

1. אם משכנו בשעת הלוואתו, אין ראיה שהמשכון נועד אכן לגבייה ממש, אלא הוא נועד כדי לבטח את זכויותיו של המלוה כראיה, למרות שיתכן שלא יהיה צורך בכך. אך אם משכנו שלא בשעת הלוואתו הרי זו הוכחה שהמשכון עומד לגבייה, שלולי כן, למה גבה את המשכון? לפי דעת התוספות חילוק זה אינו נוסף על חילוק המשנה, אלא פירוש בלבד. כלומר, כאשר נכתב שטר בשעת ההלוואה, אזי בוודאי המשכון לא נגבה באותה שעה שהרי השטר עצמו משמש כראיה, ולכן בוודאי המשכון נגבה שלא בשעת הלוואתו, אך העיקר הוא שעת גביית המשכון ולא כתיבת השטר. כלומר אם בסופו של דבר המשכון נגבה בשעת ההלואה למרות שנכתב שטר, אין לו דין משכון העשוי לגביה.

==בתורת רבותינו נשיאינו==

[[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[חושן משפט]] סימן נ"ג) בדין המלוה על המשכון וקבע זמן שישלם לו לזמן פלוני דוקא והלוה העביר הזמן ולא פרע, ואח"כ נאבד המשכון או נגנב, האם המלוה נחשב עדיין לשומר על ההלוואה לאחר שפג תוקפה.