מעיין שהוא משוך כנדל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 259375 של 5.28.190.104 (שיחה)
(ביטול גרסה 259375 של 5.28.190.104 (שיחה))
שורה 12: שורה 12:


בכך גם מסביר אדמו"ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש"זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין", כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים "זוחלין", המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין "מעיין עומד", מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.
בכך גם מסביר אדמו"ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש"זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין", כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים "זוחלין", המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין "מעיין עומד", מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו.
אתם סתומים סתומים סתומים
===חילוק בין נהר למעיין===
בחילוק מחודש זה, בו מחלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש והרשב"א מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין.


הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל"נהר" דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה.
==מקורות==
==מקורות==
{{צצ|366|עמודים='פ-'פ"א}}
{{צצ|366|עמודים='פ-'פ"א}}
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:טהרה]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
5,403

עריכות

תפריט ניווט