4,324
עריכות
רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==קבלת הנשיאות== | |||
ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. לאחר הסתלקותו, לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כאדמו”ר וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. | |||
בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את העדה ב[[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו ‘ליאדי’ ו’קאפוסט’, שם פתחו מרכז חסידי ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. | |||
לא בכדי נבחר רבי שמואל, צעיר הבנים, כממשיך השושלת. כמה פעמים רמז אביו אדמו”ר ה”צמח צדק” כי הוא רואה בבנו את ממשיכו: | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר כי אדמו”ר ה”צמח צדק” היה אומר מאמרים מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. ה”צמח צדק” גם היה מכנה את בניו בתארים שונים: “הבעל הבית שלי”, “הלמדן שלי”, “החסיד שלי”, ועוד. על בנו הצעיר הוא היה אומר: “כולהו איתנהו ביה” (כל המעלות יש בו). | |||
בתחילת שנת תרכ”ו, החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. אמירת דא”ח ברבים היתה ‘אקט’ של הנהגה ונשיאות, והדבר התקבל בהשתאות רבה. כמו לחזק את המעשה, שלח ה”צמח צדק” פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”! | |||
דברים ברוח זו כתב ה”צמח צדק” בימים ההם במכתב ששלח לבנו: | |||
“לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. | |||
ראיתי דא”ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. | |||
אביך הדורש שלומך וטובת אנ”ש | |||
מנחם מנדל בן דבורה לאה”. | |||
בפעם אחרת אמר ה”צמח צדק” לבנו מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר הבעל-שם-טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך”. | |||
נוסף לכל הרמזים שנתן אביו, הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: “לבד חכמתו האלוקית בגליא וסתים דאורייתא, היה מושלם בכל ידיעות התבל ובפרט בחכמת הרפואה ובכל מלאכת חרש וחושב, ידיו רב לו וגם היה בקי בכמה לשונות”. | |||
בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. | |||
בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש מאמר חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו הרב יהודה לייב על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שביום שלישי בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. | |||
גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר. | |||
כשנסתלק ה”צמח צדק” לא סיפרו על כך לר’ יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: “טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם”. הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי לליובאוויטש. | |||
בבואו לליובאוויטש אמר: “לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו’; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי”. הוא שם פעמיו אל הציון של ה”צמח צדק” והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר “צריכים לצאת בריקוד”. | |||
כשהגיע הרב [[יקותיאל ליעפלי]] לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו”ר מבין בניו של ה”צמח צדק”. הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר רבי שמואל, מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו “חבוש את הכובע ותגיד חסידות”. ר’ יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר מאמר חסידות. כשסיים לומר, נענה ר’ יקותיאל ואמר: “אתה הרבי שלי”. | |||
כמו ר’ יקותיאל ליעפלי, כך נהו גם רבים מהחסידים אחר אדמו”ר המהר”ש והתקשרו אליו בחבלי עבותות אהבה. | |||
לאחר הסתלקותו של אדמו”ר ה”צמח צדק”, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש). | |||
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]] | [[קטגוריה:נשיאי חב"ד]] | ||