7,240
עריכות
מרגלי יהושע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==המאורע== | ==המאורע== | ||
בסופם של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[ | בסופם של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד"ק.}}. | ||
המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. | המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב"ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש. | דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב"ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש. | ||
==ההוראה מהסיפור== | |||
שילוח המרגלים של יהושע היה על פי ציווי ה' (שהרי לאחרי כשלון המרגלים של משה לא מסתבר שישלח מעצמו), והיה רק ליריחו שהייתה "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר}}, וכך הם תרו את כל הארץ. | |||
בפנימיות העניינים, הכוונה בשילוח המרגלים (גם של משה) היא - לכבוש את הכוחות והעניינים של הגוף וה[[נפש הבהמית]], ולעשות אותם כלים לאלקות ('[[ארץ ישראל]]'). והחילוק בין שבעת האומות שחיו בארץ לבין יריחו הוא: ששבעת האומות הם כנגד שבעת המידות שבאדם, ועליהן לא שייך ציווי לכובשן, כיוון שזה שייך לצדיקים, כי "לבם (דווקא) ברשותם"{{הערה|ב"ר פל"ד, י. ועוד. וראה תניא פי"ז.}}. | |||
אבל עניינה של 'יריחו' הוא [[לבושי הנפש]], (כי שמה הוא מלשון 'ריח' שהוא קשור עם הלבושים, כמו שכתוב ב[[זהר]]{{הערה| ח"ג קפו, א – הובא [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51d.htm בלקו"ת שלח נא, ד].}} "בריחא דלבושייכו", והשייכות של הריח הוא לכל הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה{{הערה|הערת [[הרבי]] בד"ה וישלח יהושע, תשל"ו הע' 10.}}). ומכיוון שבירור הלבושים הוא דבר ששייך לעבודת כל אדם - שהרי זוהי עיקר עבודת ה[[בינוני]], לכן היה ציווי ונתינת כח מה' לבירור זה. | |||
וההוראה מזה היא: להתמקד ב[[עבודת ה'|עבודה]] על בירורם של לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה, וזוהי הדרך לכבוש את שאר ארץ ישראל - הפיכת המידות לקדושה. | |||
==הכנה לגאולה== | ==הכנה לגאולה== | ||
| שורה 41: | שורה 50: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ספר יהושע]] פרק א. | *[[ספר יהושע]] פרק א. | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51c.htm ד"ה וישלח יהושע - לקוטי תורה שלח (עמ' נא, ג ואילך)]. | |||
*[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/56/index.htm ד"ה וישלח יהושע, תשל"ו]. | |||
*[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש"א]. | *[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש"א]. | ||