12,050
עריכות
ברית המועצות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון "
מ (החלפת טקסט – "תשרי " ב־"תשרי ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות. | ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות. | ||
השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את | השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח במקום שוק שחור ובו היו משיגים דברים אלו, כחלק מאותו שוויון ניסו השלטונות למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת. | ||
בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים. | בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]]. | בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]]. | ||
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שע"י מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שע"י מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | ||