פסח גלגל: הבדלים בין גרסאות בדף

פסח גלגל (עריכה)

גרסה מ־08:06, 9 בספטמבר 2016

נוספו 2,651 בתים , 9 בספטמבר 2016

מ

7,240

עריכות

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 הגמרא{{הערה|שם=יב}}אומרת, שבני ישראל הקריבו את הפסח בטהרה, דהיינו, שהם קיבלו את ההזאה הראשונה (שביום השלישי) בהיותם 'ערלים'. ישנה מחלוקת בין ה'סדר עולם' שסובר שערב פסח יצא בשבת, לבין 'סדר הדורות' שסובר שיצא ביום שני (הנפקא מינה ממחלוקת זו, הוא האם אפשרי להזות בשבת){{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&pgnum=115 חלק י"ח [[פרשת שופטים]] שיחה ב הערה 26 (עמ' 106)].}}.
-לאחר מכן, ב[[ט"ז בניסן]] בני ישראל הביאו לראשונה את [[קרבן העומר]], ואז הם יכלו להתחיל לאכול מתבואת ארץ ישראל.
+וראה לקמן בנוגע לאכילת מצות בפסח זה.
-באותו יום הסתיים ה[[מן (אוכל)|מן]] שנותר בכליהם מלפני [[ז' באדר]] שאז פסק המן, מפני [[הסתלקות]]ו של [[משה רבינו]].
+==הבאת העומר==
+לאחר שהפסוק מתאר את עשיית הפסח, הוא ממשיך ואומר:
+{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
+:וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:}}
+בגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין]] לז, א ואילך.}} ישנו דיון האם בני ישראל הביאו את העומר מיד בכניסה לארץ, או שהחלו רק לאחר ירושה וישיבה. ומסכמת הגמרא, שלפי [[רבי אליעזר]] שהחדש נוהג בכל מקום, מובן שהוא נהג מיד בכניסה. אך לפי תנא קמא שהוא נוהג רק בארץ, מדוע היו צריכים לחכות לט"ז בניסן בכדי לאכול את התבואה החדשה? ומתרצת שלא היה צורך, כיוון שהיה להם את המן שפסק לירד ב[[ז' אדר]] ונשאר להם למשך 40 יום, עד ט"ז בניסן.
+ישנה קושייה של האבן עזרא שמביא תוספות{{הערה|על אתר ד"ה ממחרת.}} בנוגע לגמרא זו: הפסוק אומר שבני ישראל יצאו ממצרים "ממחרת הפסח"{{הערה|[[פרשת מסעי]] לג, ג.}}, דהיינו בט"'''ו'''. ולפי זה גם את הפסוק שאצלנו (בספר יהושע) צריך לפרש כך, ולא שהיה זה בט"'''ז'''? [[רבינו תם]] מתרץ שהם אכלו בט"ו מהתבואה הישנה (שהביאו עמהם מעבר הירדן), כיוון שהם הוצרכו לאכול [[מצה|מצות]]. ו"קלוי" שהוא מהחדש, הם אכלו רק למחרת - בט"ז, שגם הוא נקרא "עצם היום הזה"{{הערה|[[פרשת אמור]] כג, יד.}}; אולם ר"י מפרש שלשון התורה ולשון הנביאים אינן שוות, ולכן, אף שבתורה "מחרת הפסח" הוא ט"ו, אצל יהושע הוא ט"ז. ומה שאמר "(מחרת) הפסח", ביהושע הכוונה היא לאכילת הפסח, ובתורה - לשחיטתו.
+בתוספות אחר{{הערה|מסכת [[ראש השנה]] יג, א ד"ה הקריבו.}} מוסברת שיטתו של רבינו תם (שהמקרא בא לומר שאכלו ישן, אף שמובן בפשטות) - מכיוון שהם חיבבו את המן, הם לא רצו לאכול דבר אחר, ולכן אף שהם אכלו מן הישן, הם לא אכלוהו. ואכילת המצה בליל הסדר אינה כלולה בחשבון זה, כיוון שהם היו "מוכרחים" לאוכלה, אין זה נחשב לאכילה בעניין זה.
 ==לקריאה נוספת==

פסח גלגל: הבדלים בין גרסאות בדף

פסח גלגל (עריכה)

גרסה מ־08:06, 9 בספטמבר 2016

תפריט ניווט