12,050
עריכות
ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה "
מ (החלפת טקסט – "התבוננות " ב־"התבוננות ") |
מ (החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות [[חכמה]] ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות [[התבוננות]] וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}. | ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות [[חכמה]] ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות [[התבוננות]] וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}. | ||
משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. | משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. | ||